גם אני עדיין שם
לאו דווקא ברגש של כעס בלבד. יש בי איזו מערבולת של רגשות כעס, תסכול ו...התבוננות עצמית גם לצדדים שאני פחות שלמה עימם. אני חושבת שאין איך ליעץ. מעבר לכך חושבת שזה משהו שמלמד וממלא בתובנות חדשות. את מה שהיה לא ניתן לשנות. אך ההווה והעתיד עדיין בידינו. גם כעס אם יש בסופו סליחה והבנה מה הכעיס אותנן.. בעיניי יכול לעזור. גם לי עדיין קשה לסלוח לעצמי. לקבל את עצמי בשלמות. אבל היום אני מביטה בעצמי קצת מפוייסת יותר. למדה על עצמי גם את מה שלא תמיד אנחנו חפצים לראות ו...הפיוס יגיע. ואיתו אני מאמינה תבוא היכולת לשלמות אמיתית. לא כזו מתוך שכנוע עצמי, אלא כזו מתוך השלמות וסגירת המעגל.