האם גם אתן/ם

האם גם אתן/ם../images/Emo35.gif

יש ימים שמחים...יש ימים עצובים... בימים עצובים, כמו היום (פיגוע קשה בלב תל אביב), אני נזכר בתינוק שאיבדנו יותר מבשאר הימים... אולי בגלל שרואים את מראות המוות והשכול, וכל אחד לוקח את התמונות לסיפור חייו... בסיפור חיי, התינוק שאיבדנו הינו האובדן המשמעותי ביותר... האם גם אתם/ן חשות וחשים כי בימים עצובים של פיגועים, השירים העצובים ברדיו, הדיווחים מהשטח והסיפורים האישיים מעלים בכם מחשבות אודות אבדן ההריון? ממני, תמיד איתנו.
לזכר קורבנות הפיגוע היום בתל אביב, יהי זכרן/ם ברוך.
 

morinbar

New member
בוודאי, זה בלתי נמנע...

ההקשר שנוצר, ההבנה העמוקה של האובדן, כואבים כיפליים כל אובדן דווקא מתוך הבנת משמעותו של האובדן, ולא משנה בן/בת כמה היו היקירים שאיבדנו, כל אחד עבורנו הינו עולם ומלואו, כל אובדן עוד לפני שמור נולדה העלה דמעות בעיניי ועל אחת כמה וכמה לאחר שמור נלקחה מאיתנו, ואין נחמה, ועוד יותר קשה המחשבה שימים קשים ולילות ללא שינה יהיו חלק מחיי המשפחות. ה
. תהא נשמתם של כל יקירנו צרורה בצרור החיים
האחלת לכולנו שיקירנו ישובו אלינו- כי החלל עמוק וגדול ומילים דלות מלתארו רק טוב לכולנו אמן ואמן
 

קטיה 007

New member
../images/Emo16.gif לזכרם

כשהמות כל כך קרוב אלינו אנו חוזרים אחורה לאבדן שלנו. מאז המקרה אני פחות מתעניינת במצב החדשות בארץ בניתי לעצמי חומה גדולה כדי לא להיפגע יותר משום דבר אני לא יודעת אם זה טוב או רע אבל..... קטיה
 
למעלה