האם גם אתם נתקלים בקושי כזה
לספר על הימנעות כדרך חיים אולי. לא בכל התחומים של החיים אבל זה יותר בולט בביקורים אצל רופאים או במפגשים עם דמויות סמכות.
מחר אמורה להיות לי בדיקה אצל גניקולוגית (זה דחוף, והדחוף הזה נמשך כבר מאוגוסט) כבר 6 פעמים ביטלתי. ואני בלחיצת כפתור יכולה גם הפעם לבטל את התור או לדחות אותו. זה מתבשל אצלי כבר משעות הבוקר. אני סובלת, אני במצב לא טוב, זקוקה ללכת לביקורת ולהיבדק ולקבל טיפול (והטיפול כרוך בכך שאליו יתווספו עוד 2-3 בדיקות נוספות) ואני מרגישה שאבטל את התור או גרוע יותר פשוט לא אלך. לפעמים אני לא הולכת בלי להיות מודעת לזה.
לקחתי את כל הכמות התקנית של כדורי הרגעה שניתן לקחת ביום ואפילו מעט יותר ממה שמותר ואיך להגיד החרדה והאי נוחות שיש לי עוקפים את הכדורים וממשיכים בשלהם.
מקווה שהפעם לא אוותר, לא אבטל ואלך לבדיקה שאני כל כך זקוקה לה באופן בהול ביותר.
לספר על הימנעות כדרך חיים אולי. לא בכל התחומים של החיים אבל זה יותר בולט בביקורים אצל רופאים או במפגשים עם דמויות סמכות.
מחר אמורה להיות לי בדיקה אצל גניקולוגית (זה דחוף, והדחוף הזה נמשך כבר מאוגוסט) כבר 6 פעמים ביטלתי. ואני בלחיצת כפתור יכולה גם הפעם לבטל את התור או לדחות אותו. זה מתבשל אצלי כבר משעות הבוקר. אני סובלת, אני במצב לא טוב, זקוקה ללכת לביקורת ולהיבדק ולקבל טיפול (והטיפול כרוך בכך שאליו יתווספו עוד 2-3 בדיקות נוספות) ואני מרגישה שאבטל את התור או גרוע יותר פשוט לא אלך. לפעמים אני לא הולכת בלי להיות מודעת לזה.
לקחתי את כל הכמות התקנית של כדורי הרגעה שניתן לקחת ביום ואפילו מעט יותר ממה שמותר ואיך להגיד החרדה והאי נוחות שיש לי עוקפים את הכדורים וממשיכים בשלהם.
מקווה שהפעם לא אוותר, לא אבטל ואלך לבדיקה שאני כל כך זקוקה לה באופן בהול ביותר.
