האם ורס הם אקטיביים לשעבר שעשו את הדרך שלדעתי הרוב עושים לעבר הפאסיביות, רק שלא מוכנים להודות שהם עברו צד ומעדיפים לקבל? מי שמסכים, מה הסיבה לכך? האם יש גייז שמרגישים לא נוח לקבל כי זה לא גברי?
שעשיתי מתי מעט אקטיבים שיש להם משיכה עזה לטוסיק ואפס הנאה לקבל. אחוז גבוה יותר מהמגדירים עצמם אקטיבים בלבד, לא גילו עדיין את האור מסיבות מגוונות ביניהן חטא הגאווה הגברית (לא מסתדר להם עם הגבריות שלהם). כן שמתי לב שיש לא מעט שעברו תהליך ונהנים לקבל ולא מסוגלים ולפעמים לא מודים בפני עצמם שלא אוהבים לתת.
כל המושגים האלו לקוחים מעולם הסטוצים
שם העדפה ספציפית נדרשת לצורך מימוש פנטזיה.
ברגע שנכנסים לקשר משמעותי, אין עוד משמעות להעדפה מסוימת, ואפילו להיפך - אם מנציחים את הקבעון, אין עוד משמעות לקרבה ולייחוד של הקשר היחס לסטוץ.
אי אפשר לדעת מה קורה בתוך מערכות יחסים של אנשים ועל סמך מה הם מקבלים את ההחלטות ביחסים שלהם. אולי מהחוויות שצברת אתה חושב שלכולם בקהילה יש דפוס התנהגות דומה, אך לא כך הדבר.
ומנסיוני קשרים שמתחילים וממשיכים כך נוטים להסתיים בטרם עת
[אלא אם מראש זו הכוונה, לקיים קשר קצר טווח] כי הקבעון ממצה את עצמו תוך זמן מוגבל למדי - בסה"כ כמו סטוץ, רק קצת יותר זמן, זה הכל.
התפיסה הזו עצמה של "מה מושך אותי לעשות" משתנה בקשר
זה כבר לא "מה מושך אותי לעשות" כי אם "מה מרגש אותי לעשות איתך", וזה יכול להיות אקט שבחיים לא משך אותך וגם לא תרצה עם אף אחד אחר.