ושאלת המשך אולי...
כמלק מתהליך החינוך שלנו מהגיל הרך, מלמדים אותנו שאסור לשקר. אמנם רובנו מקבלים גם מסרים אחרים ובמהלך החיים לומדים שיש נסיבות שמותר או לפחות כדאי לשקר, יש שקר לבן, יש שמירה על רגשות הזולת ע``י הסתרת האמת או חלק ממנה, יש גם פרשנות אישית לעובדות, כדי שנראה יותר טוב בעיני עצמנו ובעיני הזולת ויש גם מחשבות על כדאיות השקר. אנחנו מוקפים בשקר בכל מקום, תחשבו רק על אי אמת בפרסום שזה דבר נפוץ ביותר, הגזמה וסילוף לגווניו. אין אדם שתמיד דובר אמת. הנה אנחנו המכורים, רובנו משקרים להורים ולבני הזוג (בבקשה, מי שלא משקר שלא יעלב, אני מדבר באופן כללי אני לא אומר שכל אחד מאיתנו שקרן) כדי להסתיר או לגמד את ההתמכרות בעיניהם. והנה אנחנו נכנסים לעולם וירטואלי בו מי שרוצה יכול להפוך וירטואלית למשהו אחר לגמרי ואפילו מלמדים אותנו שככה זה באינטרנט, וזה מותר. אולי עד גבול מסויים ואולי בלי גבול. אני שואל אם נדע, או נרצה, להבחין בין החיים הוירטואליים שלנו או שנייבא את נורמת ההטעיה גם לחיינו המציאותיים?