אני נקטתי
את הגישה שאת נוהגת בה,
נתתי למה שחשבתי שנכון לתת, וכמה שהבנתי שנכון לתת.
לא כ"כ אהבתי את שיטת דמי הכיס, שממילא מי שידע לחשב
ולא בזבז יותר, גם לא בזבז באופן לא מבוקר והיו לו דרישות סבירות.
הבזבזנים, תמיד חסר להם, ותמיד צריכים תוספות. ומעמד הדיון הזה--
לא נעים בלשון המעטה.
למה את לא רוצה שתעבוד בזמן לימודים?
לאלו עבודות את מתנגדת?
(אגב, מה שהרויחו אני בקשתי שיחסכו ויוציאו מזה את המינימום).