אני לא חושבת כמוך:
ההבנה צריכה להיות קודמת לעשיה, לכן שינוי מנטלי קודם לשינוי פיזי: לדוגמא: ילדה מחליטה לרזת (מאוד נפוץ) קודם היא עושה שינוי פנימי- היא מבינה שהיא כבדת משקל/ שהיא לא רזה מספיר לדעתה, אחרי זה היא עושה חשבון נפש עם עצמה ושוקלת את היתרונות של דיאטה מול החסרונות. רק אחרי תהליך פנימי זה היא מחליטה. אם אדם מחליט להשטנות, שוהי קודם כל החלטה פנימים (אני אהייה יותר נחמד) ואחרי זה הוא מבצע את החלטתו (מתנהג בצורה נחמדה). אבל השינוי הרוחני לא תמיד מוליד שינויים פיזיים. לדוגמא אדם מבין שהוא רוצה להיות נחמד, אבל בגלל טיבעו הוא לא מצליחה להיות נחמד. אמנם, אני מאמינה שאם יש לך סיבה מספיק גדולה לשינוי (אני רוצה להיות נחמד כי אני אוהב את כל בני האדם או משהו בסיגנון) אז יש לך גם את הדרך..