האם אתם מסוגלים
לעמוד מול המראה ולומר לעצמכם: "אני אוהב/ת אותך" פשוט כך. ? נסו,וספרו איך הרגשתם. אני חשבתי לעצמי:איזה שטויות,בטח שאני יכולה,זה הרי רק מילים אפילו אם אני לא מתכוונת אליהם עד הסוף, אני עדיין יכולה לומר אותן. וכשעשיתי את זה. היה לי ממש ממש קשה. הרגשתי מגוחכת,הרגשתי שאני משקרת. התקשתי להישיר מבט אל עצמי וכל הזמן רציתי להשפיל את המבט, להסתכל הצידה,ללכת משם. הייתי צריכה להכריח את עצמי להישאר ולהמשיך לומר את זה. קלטתי פתאום כמה אני לא מעריכה את עצמי. קלטתי כמה אני צריכה שאחרים יגידו לי שהם אוהבים אותי,אני לא מסוגלת להגיד את זה לעצמי.
לעמוד מול המראה ולומר לעצמכם: "אני אוהב/ת אותך" פשוט כך. ? נסו,וספרו איך הרגשתם. אני חשבתי לעצמי:איזה שטויות,בטח שאני יכולה,זה הרי רק מילים אפילו אם אני לא מתכוונת אליהם עד הסוף, אני עדיין יכולה לומר אותן. וכשעשיתי את זה. היה לי ממש ממש קשה. הרגשתי מגוחכת,הרגשתי שאני משקרת. התקשתי להישיר מבט אל עצמי וכל הזמן רציתי להשפיל את המבט, להסתכל הצידה,ללכת משם. הייתי צריכה להכריח את עצמי להישאר ולהמשיך לומר את זה. קלטתי פתאום כמה אני לא מעריכה את עצמי. קלטתי כמה אני צריכה שאחרים יגידו לי שהם אוהבים אותי,אני לא מסוגלת להגיד את זה לעצמי.