יקירתי
אני מבין את התסכול ואני בהחלט גם מבין את החיזוק הקוגניטיבי שאת מעדיפה לעשות לשלילת כל עניין הרשימון, מה יותר פשוט מזה?..בואו ניקח את עצות אחיתופל הסותרות שאנחנו מקבלים בע"פ מכל מיני גופים שלא סגרו ביניהם עדיין מתי יוצא יום שבת ומתי יום ראשון.. א ב ל.. החוקים ברורים כשמש והמידע שאת מקבלת בע"פ אינו סותר את החוק הפשוט. אם תבקרי במע"מ ומס הכנסה ותשאלי לגבי הוצאת חשבוניות מס עם מע"מ בשיעור 0 תקבלי תשובה ברורה: על מנת להוציא חשבונית מס שכזו שלא לאילת אלא לחו"ל את צריכה ללוות את החשבונית ברשימון יצוא, אין מה לעשות. על מנת להקל עלייך להבין ולדחוק החוצה את החיזוק בקוגניטבי החביב עלייך אני מצריף כאן פסיקה של בית המשפט בתיק שבו נידון בדיוק עניין הוצאת חשבונית מס בשיעור 0 עבור מכירה לחו"ל. במקרה הנ"ל העניין היה הצהרה שהמכירה היתה לחו"ל אבל בפועל הסחורה נמכרה בכלל בתוך תחומי ישראל ומכאן חשיבות עניין הרשימון לעניין המע"מ. שימי לב ממש בתחילת הפס"ד למשפט האומר "ע'מ שעסקת מכירת טובין תמוסה בשיעור מע'מ אפס דרושים 2 תנאים מצטברים: כי המכירה היתה על דרך היצוא וכי היצוא הותר ברשימון יצוא". המשיכי לקרוא ותתרשמי בעצמך ממה שבית המשפט קובע. זה צריך להספיק לך לדעתי. וזה ציטוט מתוך חוק המע"מ: "סעיף 30(א) לחוק מע"מ קובע: "אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס: 30(א)(1) מכירת טובין - למעט טובין כאמור בסעיף 33 - אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לענין זה המנהל." הסעיף כאמור לעיל חל רק על ייצוא טובין מוחשיים (למעט ייצוא יהלומים ואבנים יקרות, שם יחול סעיף 33 לחוק מע"מ). לגבי מוצרים מוחשיים כאמור, ניתן להוציא רשימון ייצוא. חשוב לזכור כי שיעור אפס חל רק על היצואן הישיר, המייצא לחו"ל במישרין ורשום במשבצת מספר 1 שברשימון הייצוא. בין היצואן הישיר לבין ספקיו, שתרמו לייצוא ונרשמו במשבצת "פירוט יצרנים" שברשימון הייצוא ("יצואנים משתתפים"), יחולו הכללים המקובלים בעסקאות רגילות בישראל (היצואן המשתתף יוציא חשבונית מס בשיעור מלא ליצואן הישיר, שיהיה רשאי לנכות את מס התשומות). על הטובין לצאת בפועל לחו"ל כדי שהסעיף יחול. במקרה של טובין שלגביהם אושרו רשימוני ייצוא ובפועל נמכרו בארץ - הסעיף לא יחול. בהתאם לסעיף 1א(א)(1) לחוק מע"מ - לא יראו העברת טובין מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית כייצוא. תקנה 12 לתקנות מע"מ, התשל"ו-1976, מוסיפה תנאים להחלת מע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(1) לחוק מע"מ, ולפיהם - בספרי החשבונות של העוסק נרשמו מחיר העסקה, לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה. כמו כן, בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה." עכשיו, לגבי השאלה האם חובה על פי החוק הוצאת רשימון ייצוא בעת ייצוא, התשובה לדעתי היא חיובית. אם תשימי לב נדרש מהעוסק המורשה לרשום בספריו לא רק את פרטי העיסקה אלא גם את פרטי דרך התשלום, המטבע שבו הוא בוצע ופרטי הקונה. הוכחת ייצוא יכולה לקרות אך ורק כשהיא מלווה ברשימון ייצוא. את יכולה למשל להצהיר שייצאת ללקוח בארה"ב, ואף להוסיף מע"מ על העיסקה אבל זה לא מוכיח שאת ייצאת בפועל את המוצר למי שהצהרת שייצאת לו. בעניין הזה הייתי מציע לך, על מנת להיות סגורה ב- 100% בעניין פשוט לקפוץ לפקיד השומה שלך ולשאול אותם את השאלה הזאת ואף לקבל זאת בכתב.