שוני היי
אנו לא מתים אלא משנים צורה, משנים מקום. כשאנו נמצאים בגוף פיזי בעולם הפיזי, אנו מסיימים את החיים הפיזים ועוברים הלאה אך אנו לא מתים משום שאנו נצחיים. הגוף מפסיק להתקיים אך הנשמה ממשיכה את דרכה. אגב, לגבי הדמויות שעלו לשמימה מבלי למות - למשל אליהו הנביא שעלה לשמימה ברכב אש. באם קראת את הספר "מרכבות האלים", אז אומרים שם כי ייתכן כי בעצם אליהו עלה על חללית וגם בספר ישנם צילומים של המון ציורי קיר עתיקים בתוך מערות שמצוייר בהם אנשים שניראים כאסטרונאוטים. הספר מדבר על רעיון כי היתה תרבות מפותחת מאוד, אפילו יותר מהיום. אז בעצם, אפשרות כזו קיימת והיא אינה קשורה למותו של אליהו אלא דווקא לחייו. לגבי תחיית המתים, אני רואה את המצב שבו יקרה תחיית המתים כמצב בו אותה נשמה תהיה מודעת לחלוטין לכל גילגוליה מבלי שתצטרך לשכוח (מה שקורה היום אצל האדם). השיכחה נובעת מהצורך להיות ממוקד בחיים הנוכחיים, בבחירות שעשתה הנשמה , בבחירות ההתנסות שלה בזמן נתון זה. המיקוד הוא אינו מוחלט כי בזמן שאנו ישנים, הנשמה יודעת וזוכרת ופועלת ברבדים שונים ואחרים הקשורים לעולם הפיזי בו היא חיה.