לימודים אקדמיים ולימודי תעודה
אנחנו אכן חלוקים. ללימודים אקדמאיים יש דרישות רבות, ובהן כמות שעות מינימלית, רקע מדעי / תיאורטי כללי, שאינן בהכרח רלבנטיות לתחום העיסוק. לדעתי מי שלמד עיסוי שנתיים ואפילו שנה במתכונת רצינית, יש לו רקע מספק בהחלט כדי להיות מעסה טוב ומקצועי. אני אפילו מרגישה בטחון מלא שהעיסוי השבדי שאני נותנת הוא מקצועי ועל רמה, למרות שלמדתי בקורס של 4 חודשים פעם בשבוע ועוד קצת סטאז'(וכל הקורסים האחרים שלקחתי בנושא עיסוי ורפואה משלימה לאו דוקא רלבנטיים לעיסוי ספציפי זה, חוץ מהאנטומיה שירדה לי) אקדמיזציה פירושה שמי שרוצה להיות מעסה, יצטרך ללמוד 3 שנים , מספר קורסים בשבוע - וכולל קורסים כלליים. האם כל מעסה בהכרח מסוגל/רוצה לעבור את דרך החתחתים הזאת? האם מעסה שיעבור את התוכנית החדשה יהיה מעסה יותר טוב? לדעתי לא. דוגמא לכך אתה יכול לראות בתוכניות החדשות ללימודי רפלקסולוגיה: כשאני למדתי, רפלקסולוגיה נלמדה במסגרת של שנת לימודים אחת. היתה לי מורה מעולה, ולמדנו אבחון וטיפול ברמה שבבתי ספר אחרים לומדים רק בשנה שניה או שלישית. מכיוון שאותה מורה פתחה קורס בכיר, החלטתי לעשות את הקורס הנוסף (אני מוכנה ללמוד אתה בלי הפסקה כמה שהיא תרצה), אבל את תוכנית הלימודים של האיגוד אנחנו גמרנו כבר בהתחלת הקורס, ואז המשכנו פשוט להעמיק. תהיתי מה מלמדים בשנה ג' וד' במכללות אחרות - ומה שראיתי שם זה פשוט אוסף של העשרות שרובן לא שייכות ישירות לרפלקסולוגיה. אז אני לקוחת את ההעשרות שלי כל הזמן לפי מה שבא לי, במסגרת קורסים בודדים, ומישהו אחר מקבל על זה נקודות קרדיט לקראת תואר מומחה - האם הוא יותר מומחה ממני? מסופקתני. לגבי האנטומיה - אני אישית למדתי את שני הקורסים עם סטודנטים לרפואה בשנים מתקדמות. הלימודים היו ברמה מאד גבוהה, והמורים היו מצויינים. האם מורה שהוא דוקטור לרפואה היה טוב יותר? - לא בטוחה. דבר אחרון - המורים - המורים הטובים ביותר שאני מכירה, הם אנשים שבעצמם לא אקדמאיים, וחלקם גם ללא תעודות ממוסדות מוכרים (לי יש תעודה שלמדתי אצל אלפונס עיסוי תאילנדי במכללה מוכרת, אבל אין לי שמץ מושג אם לאלפונס עצמו יש תעודה כלשהי שמוכרת בישראל, כי הוא פשוט למד בתאילנד אצל המורים המקומיים), הוא גם לימד אותנו אנטומיה (במסגרת העיסוי - לא כמורה לאנטומיה) וגם יוגה - ואני די משוכנעת שגם לנושאים אלו אין לו הסמכות ...