הכל תלוי בנקודת המבט שלנו
שלום לך - להתאמן אפשרי כמעט על הכל, השאלה היא מה המטרה הסופית ועד כמה את מוכנה להשקיע, שכן ללא שינוי אמונות ישנות ותפיסות- שהביאו אותך עד לכאן, אבל כנראה שלהמשך כבר לא מתאימות, יהיה מאוד קשה להתקדם. בעניין הבוס והעבודה הקשה - זכרי תמיד שאיש לא יכול לעשות לנו דבר מה שאיננו מאפשרים, משמע אם את בבית חולה ולא מגיעה לעבודה עליך להעביר למנהל שלך בצורה עדינה אך חד משמעית - שעליך לנוח בבית ומנוחה משמעה שאת לא עובדת ואת לא זמינה. אם מגיעה לך חופשה - אז אין כאן מקום לתחושת פחד או אשמה, את יכולה להתחשב במצב בעבודה - ולקחת את החופשה בתקופה שהיא פחות עמוסה, אבל אי לקיחת ימי חופשה בסופו של דבר היא החלטה שלך (כי את מאפשרת לבוס שלך לעשות לך נקיפות מצפון על צורך כל כך בסיסי), שגורמת לך לתחושה של חוסר סיפוק בעבודה ושהבוס רודה בך. אפשרות אחרת היא במקביל לחפש עבודה אחרת בתנאים דומים או אף משופרים שיאפשרו לך את החופש להתחיל לעסוק במה שאת רוצה. בחלוקה נכונה של שעות היום / השבוע תוכלי אולי להתנסות קצת בדבר שאת רוצה לעסוק בו - אך עליך להאמין כי יש באפשרותו עם הזמן לקיים אותך - אחרת לא תוכלי להתקדם קדימה. הציבי לך מטרות קטנות בנושא זה ובכל פעם שתכבשי מטרה אחת, עברי לשניה - כשכל מטרה חדשה מקדמת אותך צעד נוסף לעבר ההגשמה העצמית, וחשובה מאוד לאורך כל הדרך ההתמדה - לא להשבר גם אם נראה תקופה מסויימת שאת "דורכת במקום". מקווה שסייעתי לך למצוא נקודת מבט חדשה והצלחתי לתת לך קצת חומר למחשבה. שיהיה בהצלחה.
