האם אני פועלת נכון?

האם אני פועלת נכון?

יש לי שאלה...שאשמח לקבל תשובה מכם.... כזכור..נועה בת שנה ועוד מעט חודשיים,איתי בבית וגם תמשיך שנה הבאה. היום ביכרתי מכרה..שיש לה ילדה בת שנה וחצי, שהולכת לגן אבל החודש היא בחופש בבית אם ההורים. האמת....יצאתי קצת אם כאב ראש מכל המיפגש.... האמא...כל הזמן "מתפעלת" את הילדה....(וגם את נועה)... עכשו סיפור...עכשו מתבקות..עכשו לאכול...עכשו פלסתלינה...עכשו ציור...עכשו צורות...עכשו.....עכשו....עכשו.... הילדה שלה מאוד מפותחת....אבל בחיים שלי לא ראיתי כזוץ הפעלה בילתי פוסקת. אני...שכל הזמן אם נועה...ממש לא "מתפעלת"אותה כל כך... אנחנו משחקות,מתדביקות,קוראות וכ וכ וכ ....אבל לא בקצב כזה... ופה השאלה....מה באמת נכון לעסות? האם אני שוגה? האם בזה שהיא בבית איתי אני צריכה כל הזמן להפעיל? הילדה של המכרה...יודעת הרבה יותר דברים מנועה...אבל האם זה באמת כל כך חשוב? האם אני נוהגת נכון שאני עוסה את הדברים אבל בלי לחץ,בלי לוח זמנים ומתי שנוח לנועה ולי? אני גם נוהגת לתת לנועה לשחק לבד די הרבה...היא יכולה להלות די הרבה זמן במישחק לבד...מה שנותן לי הרבה אויר.... אשמח ךקבך תגובות...הצעות וכ.... המון תודה!
 
מרינה, איך הרגשת אחרי המפגש? ונועה?

מהי תחושת הבטן שלך? נסי לדמיין את עצמך פועלת כמו חברתך - אילו רגשות את חווה? אילו היית את מופעלת כך - איך היית מרגישה? יש לי עוד זיליון שאלות אבל זה מספיק להתחלה
 
חזרתי אם כאב ראש...ונועה

נישכבה על הספה...ושכבה 10 דקות ומצצה אצבע...ממש היתה צריכה להירגע... אחר כך היא שיחקה חצי שעה לבד..וכל פעם שעברתי היא אמרה לי "בי אמא"...בקטע של תני לי להיות אם עצמי... אני ממש צחקתי...וכל כך הבנתי אותה...מישום שגם בישבילי זה היה יותר מידי הפעלות.... אני מרגישה מאוד למה אם החינוך שלי...אבל ביגלל שבחיים לא ראיתי כזאת הפעלה...היתי חייבת לישאול...אולי בכול זאת אני "מזניכה"את הילדה...
 
היי מרינה../images/Emo140.gif

וואו, אני קיבלתי כאב ראש רק מלקרוא על החברה הזאת שלך
. ילד לא צריך את הגירויים הבלתי פוסקים האלה. זה תורם לו לא פחות גם להשתעמם לפעמים (ובהדרגה- ללמוד להעסיק את עצמו). יש לי הרגשה לגבי החברה שלך של איזושהי תחרותיות, רצון-יתר להשקיע בילדה מתוך איזו מחשבה שזה מקדם אותה באיזה אופן, כשבעצם זה ממש לא נכון. נועה שלך נשמעת לי מאוד רחוקה מלהיות מוזנחת
. עובדה שהיא לא התלהבה מהפעילות האינטנסיבית הזאת אלא להיפך. בגילה, טוב לתת לה את האופציה לבחור איך להעסיק את עצמה, וכמובן גם לבלות זמן (במידה) בפעילות משותפת. בקיצור- אם את זקוקה לתמיכה, קבלי
 
זה אחד הדברים שקשים לנו לפעמים

כשאנחנו עושים חינוך ביתי - לסמוך על עצמנו ועל דרכנו. לכן העדפתי לשאול שאלות ולתת לך לחוש בעצמך את התשובה. הבת של חברה שלך אולי עושה יותר, אולי אפילו יודעת יותר. אבל הבת שלך תהיה יותר שלמה ובטוחה עם עצמה.
המשיכי בעבודה הטובה, והמשיכי להעלות כאן שאלות שגורמות לכולנו לחשוב ולבדוק את עצמנו. כמו בהרבה דברים אחרים, החינוך הביתי אינו 'מובן מאליו' - צריך כל הזמן להיות ערים. ערים לעצמנו, ערים לילדינו, ערים לדרך בה בחרנו בהצלחה!
 
הי מרינה, (ארוך)

כמו שאת יודעת גם יובל שלי לא תלך לגן בשנה הקרובה ןהיא בת שנתיים וחצי. לאחר קריאת דבריך ניסיתי לחשוב מה קורה אצלינו, ואני יכולה לומר לך שהפעילויות באות בעיקר מהיוזמה של יובל לדוגמה אתמול אחה"צ היא קמה מהשינה וביקשה "אמא אני רוצה לשחק איתך במשחק .." ואמרה בדיוק איזה משחק היא רוצה. בעיקרון אני חושבת שמה שחשוב הוא שיהיו גרויים זמינים לילדה ולתת לה לבחור מה היא רוצה. ליובל יש תמיד דף לציור על השולחן שלה וצבעים וכאשר בה לה היא מיוזמתה ניגשת ומציירת. הרבה מאד יובל מעסיקה את עצמה לבד. לפעמים אני מציעה לה לבחור אם היא רוצה שאקרא לה ספר או אשחק איתה ובחירה מה לעשות היא של יובל והיו גם מצבים שלא בא לה אף אחד מהדברים, אז לא צריך. בלילה כאשר אנחנו נכנסות למיטה הרבה פעמים היא מבקשת "אמא תקריאי לי את הספר .... אני חושבת שהילדה של חברתך היא מסכנה כיון שאמנם מלמדים אותה הרבה אבל לא נותנים ללמוד דבר חשוב מאד וזה להיות עצמאית ובעלת דעות משלה. שלא יציק לך לרגע שאת לא נוהגת כך!
 

zn1

New member
אני נתקלתי בגן כזה../images/Emo5.gif

בחיפושי אחרי גן , לפני שהחלטתי להפסיק לחפש... הייתי בגן שהגננת לא הפסיקה לתפעל את הילדים בחצר במשך שעה שלמה. מי רוצה לשמוע סיפור...מי רוצה לסוע לטיול במכונית , מי בא להתנדנד בנדנדה....בוא נרקוד... בואו נשיר... רציתי להגיד לה אולי תרדי מהם כבר ותתני להם לפתח את המשחקים שלהם לבד , אבל לא נראה לי שהיא היתה מבינה למה אני מתכוונת. ולחשוב שזה אחד הגנים הכי נחשבים בגבעתיים...
 
האם היא (החברה שלך) פועלת נכון?

אינדוודואליות. זו הנקודה. כל ילד צריך שיתפעלו אותו / יפעלו איתו בהתאם לאופיו ולאשיותו. יש ילדים שחייבים כל הזמן שיפעילו אותם כי הם לא יודעים להפעיל את עצמם לבד וכשהם לבד מנגנון "הרס" מופעל אצלם אוטומטית. הבן של חברה שלי כזה. אם לא מעסיקים אותו, ישר מקלות, אבנים, הרס צעצועים..... ילד עם המון המון אנרגיה, לעיתים שלילית, אחרי שעתיים איתו לבד אני מקבלת סחרחורת והקטע שנמר שהוא ההיפך הגמור ממנו, מסתדר איתו מצויין, הם מאזנים אחד את השני. האם זה חשוב שהיא עושה יותר דברים מביתך? אני חושבת שאת צריכה לבדוק אם אכן זה כך. אם תעשי רשימה של ביתך מול ביתה של המכרה תראי שיש המון דברים שנועהלה עושה והבת של המכרה לא עושה, כמו היכולת לשחק עם עצמה ולהתרכז להמון זמן. הכי צרם לי בכל מה שכתבת זה העניין של לשחק המון זמן לבד. זה אמנם נשמע ניפלא כי זה נותן הרבה אויר..... אבל האם הילדה אוהבת לשחק לבד או שהיא התרגלה לזה כי אמא צריכה הרבה אויר??? אין לי כל כוונה לבקר באופן שלילי פשוט ישר קפצה לי מול עיניי טעות שלי, נתתי לנמרון לשחק הרבה לבד, לקחתי לי את האויר שלי, אני לא יודעת אם יש לזה קשר ישר אבל לנמרון היה איחור שפתי ואנחנו בטיפול קל"ת. (אומרת את דבריי בזהירות) אם את עושה נכון? הקשיבי לליבך, הקשיבי לנועה. נסי ובידקי. בכל אופן אין שום צורך בהפעלה תחת לחץ. אין שום צורך להרגיש בתחרות עם הבת של החברה. בדקי עם עצמך, מה תחושת הבטן שלך. כדי לקחת אויר אני לקחתי את נמר לחוג ג'ימבורי, שעה שלמה של מזרנים, כדורים ופעילות שלו עם ילדים אחרים ואני מהצד מתבוננת, עוזרת כשצריך. לפעמים צריך לתת לילד להתמודד לבד. בהצלחה.
 
למעלה