האם אני מאוהבת??

האם אני מאוהבת??

אפי היקרה, יש מישהו(נקרא לו א') שמאוהב בי כבר 4 שנים,היינו חברים מאוד טובים במשך הזמן הזה. (למרות שהוא קצת נודניק,וכל פעם שהוא בא אליי, חיכיתי שילך הביתה) ובזמן הזה לא היה לו קשר עם בנות אחרות.במשך שנים הוא חזר על המנטרה שאני מאוהבת בו, ופשוט עדיין לא יודעת זאת. ואני ביטלתי את הכל בחיוך, ניסיתי לדחות אותו בדרכים עדינות, שכן רציתי שנשאר ידידים. ולא רציתי לפגוע בו. (אבל מה- אמרתי לו שאם תהיה לו להקה, אולי אצא איתו..) לאחרונה, החל בקשר עם מישהי חדשה, (הוא טוען ששנים סרב לעשרות בנות שוות למדי, רק בשביל הסיכוי להיות איתי, הפעם עודדתי אותו לצאת עם מישהי שמחבבת אותו עכשיו) עד עכשיו, הוא היה מתקשר אליי בלי הפסקה, ומנדנד לי שאבוא אליו, שנעשה דברים ביחד וכו' .... ומאז שהוא התחיל לצאת איתה-כלום! התקשרתי אליו פעמיים(!) השבוע, ולא היה לו זמן אליי! (ולפני שזאת נכנסה לחיינו,הוא היה עוזב הכל כדי לדבר איתי) אני מוצפת ברגשות עזים ולא ברורים... אני מקנאה!!! אבל אני לא בטוחה במה...
האם אני מקנאה כי איבדתי את ידידי הטוב ותשומת ליבו לטובת מישהי אחרת? וכי כל כך התרגלתי לרעיון שהוא כרוך אחרי,ותמיד יהיה שם. (טוב לי עם הרעיון שיש מישהו שתמיד יאהב אותי.זה אנושי,לא?) האם אני מקנאה בו על מערכת היחסים החדשה שלו, בגלל שאני רוצה אחת בעצמי? (כן!! גם.) האם יתכן שאני באמת מאוהבת..בו?? אחרי כל השנים הללו..? אני לא יודעת! אני אוהבת אותו ,הוא בנאדם מתוק וטוב (אבל מה-נוררא חסר ביטחון שזה TURN OFF רציני), ואני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל לא מאוהבת,כלומר אני לא יכולה לדמיין אותנו מתנשקים, וזה סימן די ברור לאי-התאהבות...לא ככה? ואולי..כן? ואולי הוא פשוט עשה לי שטיפת מוח מטורפת במשך 4 שנים, וזה הכל באשמתו!!
מאוד עצוב לי וקשה לי עם כל העניין.(עד כדי כך שאני לא יכולה להתרכז בפרוייקטים חשובים) אני כל הזמן חושבת עליו. ועוברות לי מחשבות בראש על להתקשר אליו, ולהגיד לו שיהיה איתי! (אבל שוב אני לא בטוחה לגמרי שזו התאהבות, ואם עוד יבוא לי עליו אם הוא לא יהיה עם מישהי)ויעזוב את ההיא, כי הם רק בתחילת הקשר. ומצד שלישי-יש מישהו אחר, שמאוד מוצא חן בעיני, וגם אני מוצאת חן בעיניו, ואנחנו בקלות יכולים להתחיל איזה קטע, הבעיה איתו שהוא קצת מפלצת וטיפוס הרסני (ויש בי צד מזוכיסטי שדווקא רוצה לחוות את הדברים הללו בשביל הדרמות והריגוש ו...בשביל שיהיה לי מישהו) אז עלתה לי מן תכנית להתחיל קטע עם השני, זה ילך ככה כמה חדשים, ואז יגמר בפיצוץ (אני משערת) ואז אני אוכל לבחון את רגשותי לא' מחדש(ללא הקנאה ותחושת הנחיתות, כי גם לי יהיה מישהו)...ולראות אם יש שם משהו. מה דעתך אפי.? תוכלי לעזור לי לצאת מהסבך, ולברור את רגשותי? מה עלי לעשות?? אה, ודרך אגב אנחנו בני 20+ אם זה משנה.. ועוד אגב- חשבתי גם להתקשר לשמוליק טאייר ולשאול לעצתו, מישהו יודע מה הטלפון שלו? על החתום: ג. אבודה ומבולבלת
ו(
?????)
 

s h i r k u s h

New member
זאת שאלה שרק את תדעי לענות עליה

למרות שלדעתי זה פשוט עניין של התרגלות לכך שיש מישהו שמחזר אחרייך, שנותן לך תשומת לב ואת מקנאה שעכשיו הוא נותן את תשומת ליבו לבחורה שעימה הוא יוצא. תעשי חושבים עם עצמך וככה תוכלי להחליט מה את באמת מרגישה- קנאה בגלל שאת אוהבת אותו או קנאה בגלל שמתגעגעת לתשומת לב שלו.
 
רגשות עזים אבל ברורים מאד../images/Emo20.gif

את מקנאת, וזה לגיטימי, כמו שכל רגש הוא לגיטימי. לדעתי, הבלבול שלך נובע מחוסר הרצון להודות בקנאה (רגש שיש לו רייטינג נמוך), והרצון לראות אותו כספק התאהבות (הרגש עם הרייטינג הכי גבוה בעולם). מצד שלישי, אפשר להבין את חוסר הרצון שלך להפסיד חבר טוב. אם תעשי משהו עם הקנאה שלך, ותוכלי לקבל אותו גם כשהוא בזוגיות עם מישהי אחרת, תוכלי להנות מהמשך הקשר איתו, גם אם במינון יותר נמוך. אם לא תעשי, תאבדי אותו. ועוד משהו שכדאי לך לעשות משהו בקשר אליו, זה המשיכה שלך לדרמות וריגוש, והצורך שלך להיות עם מישהו, רק בשביל שיהיה לך מישהו. אלה שני דברים, שיכולים להאכיל אותך הרבה מרורים בעתיד. ולא, אני לא חושב שזה משנה משהו שאת בת 20+ . פגשתי גם בני 40+ עם אותם הדפוסים בדיוק, כאלה שכבר אוכלים את המרורים דלעיל כבר 20 שנה ויותר.
 

dana2909

New member
את משהו

אבל לא נראה לי שאת מאוהבת. הרגשת מחוזרת, והרגשת טוב עם עצמך כי ידעת שיש מישהו שתמיד יהיה שם בשבילך, אבל את לא מאוהבת, הרגשת טוב שרדפו אחריך, ועכשיו כשהוא רודף אחרי מישהי אחרת זה פתאום חסר לך. משהו אומר לי שאם הוא יפרד ממנה, ויחזור אליך, שוב הוא לא יעשה לך כלום..
 
איך הלכה האש הקטנה. איך.

וכולנו מכירים את האש הקטנה, ההוא שתמיד נמצא ברקע, ושאנחנו יודעים שברגע שנצטרך איזה פמפום לאגו, איזה חיזור עקשני טוב - הוא יהיה שם. (זה עובד גם בלשון נקבה, כמובן). אלא מאי? לפעמים האש הקטנה זה אנחנו, וזה לא כיף, ולפעמים כשהאש הקטנה שהשארנו בוערת, החליטה לבעור בשביל מישהו אחר - אנחנו כועסים. אז אני מסכימה עם דנה (גמרתי עם המטאפורה, אפשר להירגע), שחסרון הליטוף האגואי הוא הבעיה בעיקר, ואת בעצמך אומרת שבעצם זה לא זה, גם כשזה היה שם. אז נא תבלעי את הרוק, תני לו לזרום עם מה שיש לו - ואת יודעת מה? גם לא שמעתי שאת היית בשנים האחרונות בקשר רציני. אז לא הגיע הזמן?..
 

גנגי

New member
ועוד אגב אחד:

חברה טובה את לא (לא אפי!...), כי אם את לא מפרגנת לו עכשיו, כשיש לו מישהי והוא נראה מאושר ולא עוד מוטל מושפל לרגלייך - זאת לא חברות אלא אגואיזם.
 

shellyland

New member
האמת?

כן. ניסחתי תגובה מספר פעמים, אבל העדפתי שלא לשלוח אותה כי מרוב ניסיון לא להיות בוטה מדי יצא אנמי. שלך הרבה יותר טובה.
 
מצחיק שאת כותבת על הבחור השני

שהוא מפלצת והרסני, אבל שוקלת להיות איתו רק בשביל לשכוח מהראשון, שגם ממנו לא ממש אכפת לך (כל פעם שהוא היה אצלך רצית שהוא כבר ילך) אבל עכשיו כשטוב לו עם מישהי אחרת את מקנאה. למי קראת מפלצת?
 
למעלה