האם אני 'חי בשקר'

מומילה

New member
האם אני 'חי בשקר'

בזמן האחרון כשאני חושב על הסיטואציה של להעביר את החיים בלי אמונה כשאני בתוך מערכת חרדית כל כך, וקשה לי עם ההרגשה של "לחיות בשקר" אני מנסה לחשוב על זה בצורה כזו..

הרי בכל חברה האדם רוצה להצליח, ולחברה יש את התכתיבים שלה מי נקרא מוצלח, מי מתקדם וכו', הכללים אינם אבסלוטיים אלא משתנים וקיימים בכל מקום לפי הלך הרוח ושאר מסובבים

בואו נסתכל על עצמינו כחלק מחברה שהקודים של ההצלחה שם הוא עשיית כל מיני מצוות והתקדמות בתחומים תורניים וכו' כך משיגים שידוכים שמעונינים בהם, כך משיגים כבוד והערכה וכו'

באופן זה אני מרגיש שאני לא יעשה שקר לילדים שלי אלא בעצם אני מלמד אותם איך להתמודד ולהצליח במקום שהם נמצאים בו.

לפעמים הכיוון הזה מרגיע אותי והוא ירגיע אותי יותר אם תעזרו לי לנתח את זה נכון. תודה
[וסליחה על כמויות ה-וכו' זה מראה על קוצר הרוח לפרט]
 
היי

אני יכולה להצליח להבין על מה אתה מדבר. אבל הייתי מתקשה להתנחם בזה.

כי כל הענין בחברה חופשית היא שאתה יכול לבחור מה לעשות, לא נוח לך להיות קיבוצניק, תעבור לעיר, לא נוח עם רעש וזיהום אוויר תעבור לכפר. לא מתאים לך להיות גננת תהיי עוזרת בית. לא מתאים לך לנעול נעל לכי בקרוקס. בכל מקום יהיו אנשים שיחיו את החיים שאבא שלהם תכנן להם, תמיד יהיו אנשים שינשמו דרך ראות של אחרים. (אתה תהיה עורך דין! כי אני תמיד חלמתי ולא הצלחתי. או פסנתרן!)

כמה נקודות שכן עלו במוחי, "דרישות" של העולם החילוני כדי שתעבור מסך, אולי זה ינחם אותך:

1. השכלה - כדי להתקדם בקריירה בעולם החילוני צריך "השכלה". (אני מתכוונת לארגונים גדולים בעולם העסקי-איתם יש לי נסיון) אתה יכול להגיע רחוק רחוק ובשלב מסויים גם אם התקדמת בכוחות עצמך, הכישורים שלך, והאזנים היפות שלך, תצטרך להציג את ה'תואר ראשון מאוניברסיטת רמאללה' במדעי הדשא והחברה.
בסך הכל כמה שורות ברזומה שמסכמות את היכולות שלך לשרוד במערכת לימודים כלשהי, להגיש עבודות בזמן ולעבור ציון מסויים, וגם את זה רובם עוברים לאחר עיגולים של הבודקים.
כמובן שיכולת להעתיק עבודות או לקנות אותם ברשת (משהו שקיים) ורק להגיש אותם עם שמך ומספר הזהות שלך. לא מדברים על זה. זה לא קורה באמת.
הכרתי אנשים עם תארים מכאן ועד טיזי עם מוח של ציפור. ואנשים מופלאים שמכניסים אותם בכיס הקטן. תנחש מה יקרה כששנים כאלה יגישו מועמדות לתפקיד כלשהו? (תוסיף גם נתון כמו 'רווק' לבעל התואר לעומת הורה יחיד ובכלל המאזנים מתהפכים מרוב אושר)

2. מראה חיצוני - גם חרדים כנראה אוהבים אדם יפה יותר מאשר אינו, אבל הסטנדרטים והמודל שונה, בעולם החילוני זה מוגזם. השפיטה הראשונה היא מראה חיצוני ולפעמים גם האחרונה. ואם זה לא כך, אז האדם שמולך הוא עיוור או אימפוטנט.
בעולם החרדי אני זוכרת שזה גם כן היה קיים במידה כזו או אחרת, אנחנו יצורי אנוש שנמשכים ליופי מכל סוג שהוא. אבל כאן בכל מקום ה"יצוגיות" משחקת תפקיד כלשהו. בעבודה, במערכות יחסים, ברגע הקטן הזה במעלית מול המראה, בטסט לרכב, ועוד...
המחירים המוזרים שמשלמים, באים בדמות עוות הצורה הטבעית שלנו והפיכתה למשהו שהוחלט קבל עם שהוא יפה יותר. פרוטזות בדמות עקבים ופלטפורמות, כימיקלים שונים שנמרחים בצבעוניות מעוררת חושים על הפנים, דיאטות שונות ומשונות, אימוני כושר מוטרפים.
אבל בסופו של דבר, זה גם יפה ופעמים רבות גם בריא ואפילו כיף (ספורט ודיאטה-כשהיא נכונה) אז אין לי באמת תלונות על כך.

אבא שלי היה קורא לכל זה "מס חברה" כי אתה חרדי אז אתה צריך ללבוש גם בקיץ מעיל שחור וארוך שרוולים. למשל.
(אבל איפה כתוב בתורה שאסור להשתמש בדאודורנט?)

בעל כרחך אתה נולד ובעל כרחך אתה חי...
אז לפחות מכל זה לבחור את מה שעושה לך הכי טוב, או במקרה שלך, את מה שעושה לך הכי פחות רע.
ולשאלתך, אתה חי בשקר? לא. אתה עושה בחירות, שיקולים של רווח והפסד. אתה מעמיד פנים שאתה אדם מאמין כדי לא להפסיד או לאבד דברים שחשובים לך יותר מחיים כחילוני.
נ.ב איני מכירה אותך אישית, אבל מהכרות שלי עם אנוסים זה בד"כ המצב.
 
בחירות, שיקולים של רווח והפסד

גם הם, יכולים להוביל לחיי שקר

אני חושב שכמה מחבריי מאמינים בתורה בכל ליבם משיקולים של רווח והפסד.

לי אישית , קשה להתעמת עם המחשבות האילו בזמן זה ולכן קשה לי לעזור למומילה לנתח.

אני יכול רק לנחם אותך מומילה שככל הנראה, (לכאורה)
את ע צ מ ך אתה לא משקר
 

מומילה

New member
כרגע אני לא משקר

כי אני באמצע ה"מחקר" מקווה שגם בסופו אני ימשיך להיות צמוד לאמת
 

מומילה

New member
תשובה מושקעת

נתחיל מהסוף, מתשובתך הזו באתי לברוח לתת עוד פן נוסף שחוץ משיקולי רווח והפסד יש כאן גם דבר אמיתי ז''א לא הרעיון עצמו שאני מנחיל לילדי אלא זה שכך אני צריך ללמד אותו, כי כמו שאני אומר לו -לדוגמא- "לא מתעטשים על הפרצוף של מי שמולך" בגלל שבחיים יהיה לו רע אם הוא לא ילמד לא לעשות את זה [חוץ מכך שזה לא יפה] כך אני יכול ללמד אותו עוד קודים חברתיים מסוימים לא משנה מה מידת האמיתיות שבהם.
לא התלוננתי על הרגשת הכבילות וחוסר החופש אלא בכך שאני יטיף לילדי דברים שלא יהיה בליבי הסבר למה אני מטיף אותם

לעצם דברייך גם אם הם היו במנגינת "נחמה פורתא" לדעתי הם מחזקים בהחלט את ההרגשה שלי,
א. נכון שכל אחד בוחר להיות בקבוצה שתתאים לו אבל עדיין יש קודים חברתיים כוללים, למשל לעבור לגור בין עיר לכפר ולבחור מקצוע יכול גם חרדי, ומצד שני גם לא כל אחד יכול להחליט לגור במקום או בחברה שונה
כולנו מתמודדים יום יום עם כללים וקווים שאנשים אחרים קבעו לנו בכל שטחי החיים מי יותר ומי פחות
ב. הדוגמאות שהבאת הם בהחלט כבדי משקל ומראים כמה בכל חברה מישהו אחר מצליח לפי כללי המשחק הנהוגים שם, ולכן הכי יפה מצידי זה ללמד את משפחתי באיזה אופן יהיה הכי טוב להם במגרש שהם משחקים בו
 

מומילה

New member
אתה רואה שלא


עם כאילו שאלות קיומיות איך אפשר ללכת לישון ולתת לעלומינו להתנהל לבדו??
 
אבל אבל

לבחור מקצוע ומקום מגורים גם חרדי יכול. נכון. אבל זה תמיד כפוף למה שמקובל ואפשרי בנסיבות הקימות. הנסיבות - קימות גם אצל אדם שאינו חרדי והם שונות.

במגרש שהם משחקים בו, זהו שהמגשר שהחרדי הוא מאוד מצומצם ונוקשה, והאפשרויות בו מצומצמות.
במקומך, הייתי מחפשת איך בתוך המסגרת הזו אפשר לתת לילדים כלי מחשבה ולחשוף אותם לכמה שיותר עולם כדי להרחיב את גבולות האפשרויות שלהם ולתת להם כלים שכשיתבגרו יהיו להם לעזר לעשות כל מה שיצרו.

זה יכול להתבטא במקום לימודים, או שיעורים פרטיים, חוגים, ספרים, טיולים, סרטים, ועוד.
 

מעבד

New member
לטעמי העניין נותח במלואו .

וכן .. כל מילה בסלע ,
גם אני חשבתי על זה , ויש כאן הגיון ותושייה אמיתית .
 
נתחיל מזה שכדי להיות חרדי לא צריך להיות מאמין

ומספיק להיות שחקן.

השאר תלמד פה מהחברים.
 
בדיוק!

לעצמי אימצתי את הרעיון שאני כביכול חרדית בגלל "שמירת המסורת (והתרבות העתיקה..)."
(בסך הכל, הדור שלנו יחסית מאד קרוב לדורות עברו בהם אבותינו ואבות אבותינו "מסרו את נפשם" לשמור על המסורת).

למעשה, מה שאני "שומרת" זה בעניין של לכבד את הדת והתרבות המפותחת סביבה.
ומה שלא מתאים לי לשמור, לא נורא, לא בגלל זה ארש גיהנום חלילה...
 
למעלה