האם אני היחידה?

[אינטיליגנטית ופסיכית]

האם אני היחידה?

שלא היתה באף קשר?
חוץ מ-חבר אחד למשך חודשיים בגיל 15, עמו כמובן לא עשיתי כלום,
לא היתה לי זוגיות. לא עם נשים, לא עם גברים.
אשכרה אני עוד מעט בת 30 ושכבתי אולי פעם-פעמיים בודדות בחיי.
אני אפילו לא יודעת למה אני נמשכת ואם אני נמשכת.
יצאתי פה ושם עם גברים ופעם הייתי מאוהבת במישהי.
אבל באמת שאין לי מושג.
אני היחידה שאין לה מושג? האם לחוסר הנסיון שלי יש קשר לדעתכם?
זה לא שאין לי חשק מיני, עובדה שאני צופה בפורנו, זה פשוט... לא קורה.

 

[orald]

גם לי...

לא היה עד מזמן שום ניסיון מיני מעבר לחודש עם האקס לפני כמה שנים(איתו כן שכבתי), גם אני בגילך ורק עכשיו מצאתי מישהי לקשר רציני(אני לא בקטע של סטוצים).
זה עשוי לקרות, וגם אם לא, מה זה משנה כל עוד את חיה טוב ומרוצה מעצמך? אין צורך שצלחיצי את עצמך עם שאלות וציפיות של אחרים.
החיים הם לא תחרות על מי שמשיג הכי הרבה זיונים/קשרים, למרות מה שמפמפמים לנו מכל מקום.
תלכי לפורום א-מיניים ותראי כמה טוב הם מסתדרים בלי כל הזיונים שכביכול הם מטרת החיים לפי רוב החברה.

 

[Kutaly]

לא הבנתי את השאלה

אין לך מושג במה?
- איך לעשות סקס?
- איך להתחיל קשר?
- איך לשמור על קשר?
- איזה מין קשר בכלל את רוצה?
- או אם בכלל את מעוניינת בקשר או בסקס?

 

[אינטיליגנטית ופסיכית]

הבנת הנקרא

אין לי מושג למה אני נמשכת (ז/נ) ואם אני נמשכת בכלל.
והאם אני היחידה שמרגישה ככה (כמו שכתבתי במשפט לעיל),
ובנוסף שאין לה נסיון.
יש מבין?

 

[Kutaly]

זה לא יכול להיות נכון

אין לך מושג למה את נשמכת?!
אמרת שהיית פעם מאוהבת במישהי, את גם צופה בפורנו. אז אני מניח שיש לך מושג מה מושך אותך.
אולי מה שמפריע זה שלא מדובר בדיוק באותם דברים ואולי לא אותה דרך שציפית שהם יהיו.

לגבי נסיון
לא כלכך קשה לצבור נסיון. אבל, שוב, כדאי לחשוב קודם איזה מין נסיון את רוצה?
ועל הדרך לקחת בחשבון שלפעמים הנסיון יכול גם לאכזב.

 

[אינטיליגנטית ופסיכית]

זה נכון

איך אפשר לומר לי 'זה לא יכול להיות נכון' על משהו שאני מרגישה?
אין לך חזקה על מה נכון ולא נכון. כשאני רואה ברחוב גבר חתיך/אשה יפה
או אפילו אני מתאהבת בגבר/אישה, עצם זה שאני רואה אותם מולי,
זה לא עושה לי כלום. אני לא מרגישה עוררות מינית. בכלל.
כשאני צופה בפורנו, הצפייה באקט, מגרה גם אותי, כמו הרבה האנשים.
אבל המילה 'משיכה', אני לא בטוחה שאני יודעת מה משמעותה.
מה מרגישים כשאומרים 'אני נמשך'.
איזה מן נסיון אני רוצה?... מ... זוגיות. הבדידות מטריפה. גם זאב בודד שכמוני.

 

[asaphxiix]

זה בהחלט נכון

עצתי: משיכה היא דבר מורכב שהרבה פעמים לא מובן. גם אני לאחר שנים רבות של נסיון מיני עשיר ברוך השם מגלה מחדש את המשיכה שלי מדי פעם. העניין הוא לא לחפש להמשך מראש לטיפוס מסוים אלא לזרום עם כל בן אדם שנראה לך נחמד וסבבה. גם אם תתאכזבי לפעמים, ודברים יקחו זמן, תזכרי שאם את נמצאת ב-mind set המתאים - לא יאונה לך כל רע מנסיונות שווא.לא מוצא חן בעיניך? תמיד אפשר להפסיק באמצע.

 

[אוהדאדם]

פסיכית?

את לא היחידה שהיו לא מעט קשרים רומנטיים, או לא היו לה קשרים כלל, ואת לא היחידה שתוהה לגבי המיניות שלה בגלל חוסר נסיון.

אבל אני תוהה כמה אנשים בחיים שלך חושבים שאת פסיכית.

 

[אינטיליגנטית ופסיכית]

הרבה

 

[orald]

אם הרבה אז את בוודאי פסיכית.

אבל באמת, ממתי הרוב קובע? בגלל שלא היית עם עשרות אנשים עדיין? שלא סגורה על המיניות שלך?
הרוב גם צופה בזבל ריאליטי, אז לרוב אין שום חזקה על טעם טוב.

 

[אוהדאדם]

אז אני חושב שאתרנו חלק מהבעיה

בחיים, אנחנו נתקלים בכל מיני דברים. אבל כדי לתאר משהו כ"בעיה", אנחנו קודם צריכים להגדיר מטרה... למשל, אם אין לי חלב בבית, זו לא "בעיה". אבל אם אני רוצה להכין כוס שוקו ובשביל זה אני צריך חלב, פרסטו, היעדר החלב הופך להיות "בעיה".

כך, תכונות האישיות שלך הן פשוט עוד דבר בעולם; הן הופכות ל"בעיה" רק אם הן מפריעות לך להשיג מטרה מסוימת. למשל, היעדר חוש הומור זו "בעיה" רק אם החלטת לעבוד בתור קומיקאית...

כל פעם שבן אדם מתאר את עצמו בעזרת מילה שיש לה קונוטציות שליליות, אני תוהה בליבי למה. לפעמים, זה נעשה כדי לאמץ מילה שלילית ולהפוך אותה לחיובית (אני חושד שזו הסיבה שזוהמה סגולה מכנה עצמה זוהמה). את מכנה עצמך פסיכית כאות של כבוד - את מתנהגת בצורה שהיא יוצאת דופן, זה מוצא חן בעינייך ואת רוצה להמשיך להתנהג בצורה יוצאת דופן, וחשוב לך שהרבה אנשים יתפסו את ההתנהגות שלך כמוזרה ויוצאת דופן - במילים אחרות, "פסיכית".

אבל זה גם אומר שיהיה לך יותר קשה להתחבב על הרוב. כמו שציינה המגיבה השנייה, הרוב צופה ב"אח הגדול". הטעם של הרוב הוא רדוד ולא מעניין. זה לא בשבילך. את רוצה להיות מעניינת.

אז - האם את רוצה שיחבב אותך הרוב, או המיעוט בעל הטעם המיוחד לאנשים "פסיכיים"? ברגע שאת מחליטה את זה, את יודעת אם התיאור שלך כ"פסיכית" הוא "בעיה".

 

[אינטיליגנטית ופסיכית]

יש משהו בזה

'אוהד אדם'- אני, בניגוד אליך, מגדירה עצמי כמיזנתרופית, וממש אין לי בעיה עם זה.
זה הופך להיות לבעיה כשאני מחפשת דירה עם שותפים (בני אדם...) ליד הלימודים,
ואז כשאני גרה עם שותפים ולא מסתדרת (מעולם לא הסתדרתי עם שותפים),
זה הופך להיות לבעיה. כי... לך תמצא בעיר יקרה דירה (טובה) לבד בתקציב סטודנטיאלי.
אנשים אומרים לי שאני בעייתית ולמה אני לא משתנה.
אני מאמינה בצדקת דרכי. ולכן לא משתנה. לא רוצה להשתנות.
אבל זה גורר המון בעיות. בכלל, מי שלא יודע לנהל יחסי אנוש תקינים נדפק בחיים האלו כי המון סובב סביב זה וסביב היחסים עם עצמך.

'אורלד' - אם הרוב אומר שאני פסיכית משמע יש דברים בגו. לא צריך לבטל זאת רק כי הם 'הרוב' (העדר העיוור).
אגב, כשאני אומרת 'פסיכית', זה לא איזו משוגעת מנותקת מהמציאות שמזיקה לסביבה - ממש לא.
פסיכית ברמת החשיבה, הרצונות השונים (הלא כ''כ עדריים), לא משהו מפחיד חלילה.
תודה בכל מקרה על התמיכה, גם אם היא לא מגיעה לי

 

[orald]

לפי ההגדרה הזו גם אני פסיכית.

כמובן, אני פסיכית בכל מקרה מסיבות אחרות.

 

[אוהדאדם]

אז נחזור להודעה שממנה התחלנו

"לא היתה לי זוגיות. לא עם נשים, לא עם גברים."
נראה שהסיבה שלא הייתה לך זוגיות היא כי את מגדירה את עצמך כמיזנתרופית. נראה שהסיבה היא לא חוסר הניסיון שלך, אלא חוסר הרצון שלך להשתנות, וחוסר הידע שלך לנהל יחסי אנוש תקינים.

 

[Kutaly]

אוי, זה נראה מוכר

עד לפני כמה שנים גם אני הייתי כזה.
זתומרת, לא שממש היה אכפט לי משותפים בדירה, גם היום לא ממש כל זמן שלא מפריעים לי בחיים ולא נוגעים בדברים שלי.
היו לי קרוב ל10 שנים של בדידות מבחירה של לא להתקרב לאנשים, 0 חברים ושום עניין באנשים מעבר לצורך לרדת למכולת מדי פעם...
נפתרתי מהפסיכיאטרית כשהבנתי שהקשקושים שלה לא עוזרים בשיט והתרופות סתם הכניסו אותי לסטגנציה. אבל עיקר מה שעצבן אותי אז זה היה אנשים שהטיפו לי על שאי אפשר להיות לבד ואני לא בסדר ושצריך חברים ואשה ובלהבלהבלה את בטח מכירה את כל אלה.
מצאתי לי אפילו עבודה נחמדה בשעות הלילה כששאר האנושות לא מפריעים לי.

אבל זה היה פעם.
כשהחלטתי שהגיע הזמן לחזור לציביליזציה זה היה בזמן שלי ובדרך שלי.

אז להגיד לך שאת טועה? ממש לא.
אבל עדיין מציקה לי השאלה, למה למיזנתרופית כמוך כלכך מעניין למצוא עוד כמוך?

 

[אינטיליגנטית ופסיכית]

למה?...אמ...

אני מניחה שבשביל הבנה עמוקה - רק מי שחווה את התחושה יכול להבין.
גם אנשים רגילים עם אינטליגנציה רגשית מיוחדת ומודעות גבוהה יכולים להביע אמפתיה ולנסות להבין.
אבל גם בגלל שזה נותן לי לחוש לא לבד, ולחוש שזה בסדר להמשיך להיות מי שאני ולא לפחד להיות אני.
אולי גם בשביל לא להשתנות רק בשביל לרצות את הסביבה.
ואולי תקווה חולמנית כזו, שאיפה חבויה שהאדם שכמוני, יהיה הנשמה התאומה, או קרוב אליה.
פשוט מאסתי בלהסביר את עצמי לעולם. מי שכמוני, לא צריך את זה.