האם אנחנו מתפשרות?

[הקסם שבפשטות]

צודקת בכל מילה אבל אמשיך להקשות-

מתייחסים אליך טוב.. בסדר גמור...
הכל באמת בסדר
אבל את כבר לא נופלת מהרגליים..

או ש...
יש בה הרבה ממה שאת מבקשת... אבל לא הכל...
היא עונה על חלק...
או רק לפעמים
ונכון שאנחנו מתבגרות האגדה של "לחיות בעושר ובאושר עד...."
כבר... בעיקר משעשעת
תמימות מתוקה שכזו...


בקיצור ועם יד (או שתיים) על הלב...
בכנות...
האם אנחנו מוצאות את עצמנו אומרות-
אני עם זו שתמיד רציתי
או
אני עם הכי טוב שמצאתי

?

ואני עוד לא יודעת מה התשובה שלי...
התשובה מהמותן, כאמור, היתה מאוד ברורה... גם התשובה של הלב מאוד ברורה...
התשובה של העיניים שלי.. שאני ממש לא מצליחה להסתתר מהן...
מבקשות ממני לחשוב שוב.. גם אם התשובה תהיה אותה תשובה

תודה על ההתייחסות

 

[הקסם שבפשטות]

אני חושבת שאפשר....

אפשר לאהוב את האדם אבל לא להרגיש את
הרעד הזה בבטן
בכל פעם שהיא עוברת לידך....
ובכל זאת היחד.. האכפתיות... ההערכה...
גם סקס אנחנו הנשים יכולות לעשות מאהבה ולא מתשוקה

אני חושבת שהקושי שלי..
הוא בשבירת התבניות של איך צריך...
מהי "זוגיות"...

ובעצם אם אני עוצרת וחושבת...
מה אני מבקשת לעצמי, לאישה שאיתי, לנו...
כשאני אומרת "זוגיות"...

כי
אם אני נמצאת במקום בו אני לא מקבלת את מה שאני מבקשת
(וברור שיש חשוב יותר או פחות, ויש לפעמים, ואי אפשר הכל...)
אני בעצם מתפשרת...
ואז עצרתי לחשוב-
האם אני פשוט מבקשת פחות כדי לא להתפשר?

זה ה"זהו" שלי

מחשבות מחשבות מחשבות...

שיהיה חג מתוק כדבש
ועם קצת קסם

 

[מחפשת את האומץ]

אני למשל רגילה ללבד. מעולם לא חוויתי זוגיות.

אכן אני אוהבת את הלבד ומאמינה שהאחת שלי תגיע. אז אני פשוט מכירה סתם לקשר חברי וכאלה...
ועדיין אני חוששת מהזוגיות אני לא יודעת האם אשנה ממנהגי מה אשנה וכו'.
בכל פעם שמשהי רק רומזת לי בכיוון אני נבהלת ומתרחקת...
האם זה מחוסר הנסיון?
(מחפשת תוהה ומעלה מחשבות)

 

[הקסם שבפשטות]

האם אנחנו מתפשרות?

אז שאלו אותי שאלה...
ולמרות שהתשובה שנתתי היתה מהירה..
לא מגומגמת...
מאוד בטוחה בעצמה...

אני מעבירה אותה גם לכן... (אני עדיין מהרהרת בה...)-

האם אנחנו יותר ויותר מתפשרות על "מי תהיה הבת זוג שלנו", ככל שאנחנו יותר ויותר מתבגרות?
אתן חושבות שככל שאנחנו מתבגרות ה"דרישות" שלנו מבת הזוג פוחתות?

נכון שישנה התבגרות... הבנה... קבלה והכלה... התמלאות בעצמי אבל..

הלחץ...
הלבד....
האם הוא יותר מפחיד ככל שאנחנו מתבגרות?
האם הוא גורם לנו לקבל יחס שאולי.. בזמן אחר (או במציאות אחרת

)
לא היינו מקבלות?

שבוע מלא קסם

 

[מחפשת את האומץ]

מעניין שרציתי להעלות את העניין לדיון והקדמת

אותי
אני מקווה שאצליח לשתף באופן ברור במחשבותי.
נראה לי שככל שאנחנו מתבגרות ומכירות יותר אנשים אנחנו יודעות יותר ופתוחות יותר למה אנחנו רוצות ומתחברות. אבל לכולם יש מכנה משותף. אני מדברת כאן גם על הפאן החברי לנפש וגם על בת הזוג הפוטנצאלית.
היה לי השבוע רגע של חולשה ששאלתי את עצמי אולי אני באמת מבקשת יותר מדי.
כי אני רוצה משהי שגם תהייה חכמה וגם רגישה וגם סבלנית וגם שתיראה כמו שאני אוהבת ספורטיבית וכד' וגם שיהיה לנו על מה לדבר.
אני מוכנה לצאת עם גרושה אלמנה רוקה דתיה. עם ילד שנים שלושה.
אני לא מוכנה להיות מאהבת של נשואה או לקחת חלק בשלישיות.
וההיסטוריה שלי מראה שדווקא עם הפנויות לא ממש נוצרת כימייה/משיכה רומנטית ואילו עם הנשואות והסטרייטיות קורה כל מה שאני אוהבת וצריכה. אולי זה הפחד שלי מהאינטימיות ואז כשהיא נשואה אני יותר חופשיה וכאלה...
כבר היה בי שניה של שקילה אולי כן להיות עם נשואה אם יש כזו הבנה. אבל מיד פסלתי ואמרתי לעצמי- תרגיעי ושמרי על הערכים שלך!וזה מתסכל ועצוב לי אבל אני יודעת שהאחת שלי תגיע ואני סבלנית. ממשיכה לחפש ולהכיר גם לחברות וגם לזוגיות. לא מתפשרת על מה שאני רוצה.

 

[Niva31]

היי, חדשה, וגם עונה

אני חושבת שיש משהו מאד נכון בזה שעם הגיל כבר יותר מתפשרים, לא מחפשים את ההכי יפה, והכי סקסית ומי שעונה לכל הדרישות...אלא מתפשרים קצת. נראה לי שאין בזה גם שום דבר רע, כי בדר"כ
יש לנו ציפיות גבוהות מידי מהבת זוג שלנו ואני כאילו מחפשים את ה"מושלמת", ואין דבר כזה. קשה להתפשר אבל צריך

אחרת די נשארים לבד.....כי נראה לי מה שקרה לי...כל הזמן הייצתי הולכת לפי קריטריונים מסוימים ותמיד תמיד היה בבחורה
משהו שלא אהבתי או שלא תאם לדרישות שלי. בעיה.

 

[הקסם שבפשטות]

ברוכה הבאה

ונעים מאוד

את צודקת...
אנחנו לומדות לפתוח את העיניים והמבט ו
לראות את כל גווני היופי...
ולהיות פחות נוקשות בדעותנו...

סתם קשה לי עם המילה "התפשרות"... יש בה משהו שלילי קצת..

מעדיפה התגמשות.. הליכה לקראת... יצירה של הבנה משותפת...
מילים פלצניות כאלה

ולחלוטין מסכימה עם דברייך..

ערב של קסם

 

[Niva31]

תודה תודה |מסמיק|

 

[Kangaa]

אני לגמרי מסכימה עם someone

ככל שאנחנו מתבגרות, אנחנו לומדות לגבש מה הן התכונות החשובות באמת באישה שאנחנו רוצות
וכמה משקל אנחנו נותנות למראה או לאופי.

אני יכולה להגיד לך שבתפיסה שלי אנחנו לא יכולות לקבל באישה אחת את כל!!!
מה שרצינו וחלמנו בפנטזיות המוטרפות שלנו על האישה האידיאלית.
ועדיין, אני לא רואה בזה פשרה, אלא מציאות.
כולנו מציירות בראש אישה מושלמת שתראה כך וכך ויהיו בה תכונות כאלה וכאלה
אבל תכלס בשורה התחתונה, אנחנו לא מושלמות
ובכולנו יש משהו או שניים או שלושה שלא יסתדרו לנו טוב ב "פאזל".

אני יודעת שיש דברים שהם יותר משמעותיים לי
באישתי לעתיד
ויש דברים שבשניה אני יכולה לנפנף ולא לייחס להם חשיבות.

אבל אני מאוד מקווה שבחיים לא אגיע למצב שארגיש שהתפשרתי על בת זוג.
זוגיות ממקום כזה לדעתי יכולה להיות מאוד בעייתית ומתוחה.

 

[הקסם שבפשטות]

צודקת.. אבל גם אותך אמשיך ואשאל-

כמו את someone שאני עוד מצפה בסקרנות סבלנית לתגובתה

ולא באישה.... אנשים אינם מושלמים...
אפילו לא שלמים....
במבט רחב יותר על הזוגיות שלי.. חיי עם עוד אחת...
אז
עם יד (או שתיים) על הלב...
בכנות...
האם אנחנו מוצאות את עצמנו אומרות-
אני עם זו שתמיד רציתי
או
אני עם הכי טוב שמצאתי

מצאתי אישה שרואה אותי .. שומעת אותי...
אבל כשיש לה זמן כי היא עסוקה בעבודה
והעבודה שלה היא שיקוף של האדם הטוב שהיא...
ואין הרבה אנשים עם קסם אבל
אני לא מרבה להרגיש אותו כי היא גרה רחוק....
מצאתי חיבור עם אישה כמו שלא ידעתי שאפשר... אבל היא לא ממש מתעניינת בנעשה סביבה
היא מאוד בועתית...
אבל.....

בקיצור...
אני יודעת שיש את שביל האמצע.. שבו נשלב הכל ונמצא את הדרך
שלנו...

אני רואה את הדרך "שלנו" כדבר קסום... גדול הרבה יותר... יחיד ומיוחד ורק שלנו...

האם זו אשליה ובעצם זו התפשרות?

 

[מחפשת את האומץ]

כל מה שאני מחפשת בבת זוג וחברה מצאתי בחברה

מאוד טובה שלי.
לו הייתה לסבית הייתי נכנסת איתה לזוגיות מיד.
אנחנו מבינות אחת את השניה בקלות. היא מרגישה אותי ומקבלת אותי על כל חלקי, הטובים והפחות טובים.
אני מאחלת לעצמי למצוא בת זוג שיהיה לנו חיבור כמו שיש לי איתה רק שעם בת הזוג גם תהייה משיכה וסקס.

 

[Kangaa]

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה

קצת התבלגן לי כל מה שכתבת

 

[הקסם שבפשטות]

ננסה שוב בצמצום מילים

הכוונה ב"התפשרות" היא על הזוגיות....
על היחד...
לא על אישה זו או אחרת....
זה חלק אבל לא העיקר....

האם אנחנו מתפשרות על הצבע.. הטעם... הריח... ה....
איך שלא נכנה את זה...

אז כל מה ששאלתי- בהתייחס ל"יחד" הזה...

אני יותר ברורה עכשיו?
אולי רק עכשיו הבנתי בעצמי מה רציתי לשאול

 

[Kangaa]

התפשרות לגבי חוויית הזוגיות עצמה?

איך בעצם ניראת פשרה כזאת בתפיסה שלך?

 

[הקסם שבפשטות]

.... את מבלבלת אותי עם עצמי

מממ.....
את עם אישה שיש לך חיבור מדהים איתה... פיזי וריגשי...
אבל היא מאוד בועתית ואת ממש חיה את מה שקורה סביבך...
והכוונה היא במהות ובהוויה... לא רק בצפייה בחדשות או ללכת להצביע..
וזה מביא לחיכוך לא נעים שמצריך....
התפשרות?

את נמצאת עם אישה שבכל התכונות שלה- היא מה שרצית ויותר..
אבל לפעמים היא קצת לא כזו.... שזה מובן...
והיא מאוד מאוד אוהבת אותך ושומעת ומקשיבה...
אבל חייה עמוסים והיא עסוקה....
היא חיה שם ואת כאן.....
ולא כך רצית להיות עם אישה שאת כל כך אוהבת ומרגישה ויודעת
אז
אם את איתה את מתפשרת?
או שאת פשוט מבינה מה הדברים החשובים..
יודעת שמשהי יכולה להיות הכי קרובה בעולם, ועדיין היא לא תצליח לגעת בך....

כן כן... מקריי אמת

ואני יודעת שאהבה גורמת לי לראות דברים אחרת...
השאלה..
זו התפשרות?
ובקריאה שניה....
פשוט להתבגר?

שבוע טוב ומלא קסם

 

[Kangaa]

לא יודעת אם הייתי קוראת לזה "להתפשר"

זה על אותו משקל שכתבתי לגבי בת זוג.

אין בת זוג מושלמת שתתאים פיקס לכל רצונותיי ומאווי.

ולכן אין גם זוגיות מושלמת שתהיה בול, בול, בול
כמו באגדות/ פנטזיות.

עצם החיים בזוגיות
מעלים קשיים ועיניינים שצריך להבין ולפתור
ובתוכם גם דברים שלא תמיד מסתדרים לנו
אני לא חושבת שזו פשרה.

אלה החיים

זוגיות שתהיה כביכול "מושלמת"
ללא ירידות, עליות, תלוליות ובורות
היא מאוד מוזרה בתפיסה שלי
ואני לא חושבת שהייתי רוצה להיות באחת כזאת.

מצחיק,
לא מזמן היתה לי שיחה עם חברות טובות על העניין הזה.
לא על התפשרות
אלא על זוגיות "סבבה"

רגע,
אולי בעצם זו ה-התפשרות!!!

להיות בזוגיות כזאת,
שאין אש,אין עניין, אין תשוקה (לא רק מינית)
שהכל בסדר, רק בסדר, פרווה כזה, משעמם

ולא, לא הייתי מוכנה לחיות בזוגיות כזאת