האם אנחנו משנים?

האם אנחנו משנים?

סיפור שהיה: מחנה פסח של הגליל לחניכי ד-ו , שנה שעברה עסק בנושא מים וחיסכון. במשך שלושה ימים ושני לילות זה כל מה שעסקנו בו [לפחות ניסינו]. באחד הלילות שהייתי בשירותים עם חניכות, אחת החניכות השאירה את הברז פתוח. דבר כל כך פשוט, כל כך להבנה, החיסכון במהותו, ואפילו את זה היא לא עשתה.... וכאן השאלה [ות] שלי באה. האם אנחנו באמת משנים? אנחנו באמת גורמים לשינוי? האם החניכים מבינים אותנו או שאנחנו עושים שינוי רק בגילאים היותר גדולים? מה אתם אומרים?
 
אני אומרת ככה:

את לא באמת יכולה לצפות במבן אדם להשפיע על כל האנשים שבאים איתו במגע, נכון? את לא באמת מצפה שכולם יהיו מושפעים מאנשים מסויימים, נכון? בן אדם לא משנה את דעותיו על ימין ועל שמאל. אין לו דעה שונה אחרי כל שיחה שלו עם בן אדם אחר. יש אנשים שהם כאלה, והם פשוט חסרי חוט שדרה או בלתי החלטיים בעליל. רוב האנשים, אנחנו יכולות להסכים, הם לא כאלה. אז לא כל החניכים שלנו מושפעים מאיתנו. לא כולם פותחים את הלב והאוזניים ובאמת נותנים למה שאנחנו אומרים לחלחל. אבל יש כאלו שכן, וזה מדהים ביותר. אפילו אם זה רק חניך אחד, זה עדיין הישג אדיר. וזה רק טבעי שזה לא קורה. זה רק טבעי שאנחנו לא משפיעים על כל אדם שאנחנו באים איתו במגע. ולדעתי, זה גם טוב שזה לא ככה. זה טוב שאנשים לא מושפעים מכל אחד אלא בוחרים בזהירות על ידי מי להיות מושפע ובאיזו כמות.
 

foofi

New member
...

ברור שיש איזשהו שינוי... תמיד יהיה שינוי... יש פעמים שיראו את זה יותר ויש פחות... עכשיו כשאני חושבת על זה... בתור חניכה... פחות עניין אותי הקטע של מה שאומרים לי... כן הקשבתי, וכן לקחתי דברים מהפעולות יש דברים עד עכשיו שאני חושבת ממה שמדריך שלי פעם דיבר... אבל בתור חניכה אני זוכרת שחשבתי על מה שאומרים וקצת אחרי שחכתי מזה... חלק נשאר לי בראש וחלק לא! אני חובת שהשינוי הגדול בא באמת בגילאים יותר גדולים, וזה די טבעי! כי ילדים בשכבות הצעירות עדיין לא צריכים להתחיל לגבש דיעה לכל דבר... בגילאים יותר גדולים ט', י' ואולי אפילו ז' ח' מתחילים באמת לפתח את הדיעות ואז יש שינוי הרבה יותר גדול... וואו... מזמן לא עשיתי בור כזה גדול... סורי
 

kedeman

New member
בהחלט כן!

אני מכיר חניכה שהולכת במושב ואוספת זבל רק בזכות הגרעינר שלה! והשינוי הוא לא מיידי, משפיעים כל פעם על חניך אחר, על חלק יותר וחלק פחות בסופו של דבר עם הרבה התמדה, אנחנו משפיעים על קבוצה קטנה של חניכים. ברגע שיש קבוצה שעושה משהו ביחד כוח ההשפעה שלה על הסביבה יותר גדול - והם משפיעים על עוד חניך אחד או שניים. אף פעם אי אפשר להשפיע על כולם - אבל אם היית מעירה לחניכה על המים אולי היא היתה זוכרת לפעם הבאה ומקפידה? (כמו שיכול להיות שפעם הבאה היא היתה פותחת יותר חזק - דווקא) הכל תלוי בקשר בין המדריך והחניכים
 

kedeman

New member
לפעמים ההשפעה שלנו היא לא בהסבר

אלא בעשיה פשוטה - עצם זה שאני לא שותה מכוסות חד פעמיות גורם לאנשים לתהות על זה ואז הם באים עלי ושואלים אותי למה וזה משפיע עליהם יותר מאשר אם אני אאסור על כולם להשתמש בחד פעמי או אם אני אסביר להם מיוזמתי למה זה לא טוב. אם אני אעמוד במקום ואסביר למה עדיף לנו לשמור על הניקיון זה יהיה פחות חזק מאשר אם אני בעצמי אנקה. הדוגמה האישית חזקה ומשפיעה יותר מהכל.
 

ת מ ו ז

New member
ממש צודק שי

ניזכרתי שהמנהל עבודה שלי תמיד אמר לי לדבר בנימוס אל לקוחות, בצורה מכובדת ורגועה . לעומט זאת כל פעם שבא אליו איזה לקוח עצבני הוא התחיל להשתולל ולצעוק, ממש לא כמו שהוא אמר. ותמיד ניזכרתי איך שבתנועה זמים דגש חזק על דוגמא אישית. וכמובן שבתור מדריכה ובכלל אני לא שותה מכוסות פלסטיק ולא שורפת כוסות פלסטיק וחוסכת במים, אבל רק אז באמת הדבהר לי כמה הדוגמא האישית הזאת חשובה.
 

kedeman

New member
אח אח... כלים חד"פ

איזה עניין נוראי יצא לי שלא מזמן איזה אמא של חניכה שאלה אותי למה אני לא משתמש בכלים חד פעמיים. אז יצא לי להסביר לה ולעוד כמה אנשים - לא בתור הטפה של אל תעשו את זה אלא בתור הסבר למה אני לא עושה את זה. נראה לי שזה יוצא בסופו של עניין יותר חזק. ד"א - חד"פ מנייר מתכלה יותר מהר מפלסטיק!
 
למעלה