על הנקה ופאנטיות... (קצת ארוך)
איך זה אצלי... לפני הלידה הייתי בגישה של: "אם לא ילך - לא נילחם" והתעקשתי שלא לעשות מנושא ההנקה מאבק. רציתי שהאמהות תזרום בכייף, ולא נראה לי נורא בכלל לתת בקבוק או פורמולה. זה לא הידע שהשתנה, על כל היתרונות של הנקה ידעתי גם קודם. אבל משהו קרה לי כשרומי נולדה. פתאום להניק אותה "בער לי בעצמות". פתאום אי ההצלחה להניק נהייתה משא כבד, שחייבים, פשוט חייבים להפטר ממנו. לקח לי חודשיים לנסות ולהפוך את ההנקה לנושא שלא נאבקים עליו (ודווקא אז זה הסתדר). לראות אמא מניקה בחודשיים האלו עשה לי צביטות קשות מאוד בלב... אני מודה שקינאתי נורא. להכנס לפורום ההנקה ב-IOL ואח"כ בוואלה - היה מעיק, מדכא, מתסכל. ועוד יותר מתסכל כשקיבלתי עיצות כמו: "תזרקי את הבקבוקים ורק תניקי" - מה שהיה גורם לצרחות היסטריה של רומי ורעב שלה, כי היא לא ינקה! אז כן, ראיתי במניקות הותיקות קצת קיצוניות, כאילו "אין מצב שזה לא יצליח". באותה תקופה גם היה לי מאוד קשה להבין אמהות שבחרו מראש לא להניק. אני מנסה כל כך, ואתן מוותרות מראש על מה שכל כך כל כך משמעותי לי? איך אפשר? היום אני במקום אחר לגמרי. גם מי שבוחרת מראש לא להניק, מקבלת ממני כבוד מלא לבחירתה. אני לא "ממליצה" לאף אחת להניק, ולא מנסה לשכנע אמהות-פורמולה שהנקה זה טוב יותר. אני בהחלט חושבת שזו אחריותן לברר את העובדות ולחקור ולבדוק מה טוב ובריא לתינוק שלהן. אם הן לא עשו זאת, זה לא מתפקידי ללמד אותן. ולא אני אגיד לאישה זרה אם היא אחראית או לא, ואם היא עושה טוב לתינוק שלה או לא. אמהות שקשה להן והן מוותרות אני אפילו מבינה יותר, כי הייתי שם, ובקלות יכולתי להיות במקומן. אם מישהי מעוניינת בעזרה בהנקה, אני שמחה לתת. אם מישהי שואלת, אני שמחה לענות. אבל אני לא רואה עצמי אחראית על אמהות אחרות, ולא לי לפשפש בשיקולים שלהן שהביאו להחלטתן לא להניק. מי שמשתפת אותי, זה כמובן סיפור אחר, ואז אני מביעה את דעתי ומעידה על נסיוני. צר לי שאמהות שלא מניקות או הפסיקו להניק רואות את כל ציבור המניקות כפאנטיות קיצוניות, ועושות הכללות שמובילות ל"עליהום" על כל נסיון לעזור ולתת מידע. התנפלות לא הוגנת כזו ראינו בבלגאן שהיה בפורום הריון ולידה לא מזמן. לא התערבתי אז, התאפקתי, כי לא רציתי להיות שותפה לקטע כזה מכוער. אני לא באה לריב עם אף אחת, ובטח לא בנושא הזה. גישה מכלילה כזו היא לא פחות קיצונית, וגורמת לאנטי מובהק כלפי מניקות והנקה. אמהות אולי לא ירצו להניק, כי הן לא רוצות לקבל את היחס הזה. וגישה כזו גורמת לכך שכל נסיון לעזור נתפס כהתנשאות. לא ראיתי שניתן יחס כזה להורים שעוזרים בנושא בחירת רהיטים לחדר התינוק, למשל. העובדה שהם יודעים איפה זול יותר, איפה בטיחותי יותר ומה מתאים ולא מתאים למצבים שונים לא הופכת אותם למתנשאים - רק לבעלי נסיון. אמהות מניקות הן בעלות נסיון - ויכולות לתת כל כך הרבה עזרה מנסיונן זה. לפסול מראש כל עיצה וכל נסיון לעזור כי "זאת התנשאות" כמו שראיתי שנעשה לא פעם - פשוט מעציב אותי. גם בשביל אותן פוסלות, וגם בשביל אלו שבאמת זקוקות לעזרה. להניק ילד לגיל מאוחר - לא נתפס בעיני כפאנטיות או קיצוניות. זה רק גורם אחד במכלול ההורות, ואם זה מה שמתאים למשפחה, לילד ולאמא - אין לי בעיה עם זה. כן יש לי בעיה עם הדימוי והסטיגמות שאמא כזו צריכה להתמודד איתם כשהיא בוחרת להניק מעבר לגיל שנה...
איך זה אצלי... לפני הלידה הייתי בגישה של: "אם לא ילך - לא נילחם" והתעקשתי שלא לעשות מנושא ההנקה מאבק. רציתי שהאמהות תזרום בכייף, ולא נראה לי נורא בכלל לתת בקבוק או פורמולה. זה לא הידע שהשתנה, על כל היתרונות של הנקה ידעתי גם קודם. אבל משהו קרה לי כשרומי נולדה. פתאום להניק אותה "בער לי בעצמות". פתאום אי ההצלחה להניק נהייתה משא כבד, שחייבים, פשוט חייבים להפטר ממנו. לקח לי חודשיים לנסות ולהפוך את ההנקה לנושא שלא נאבקים עליו (ודווקא אז זה הסתדר). לראות אמא מניקה בחודשיים האלו עשה לי צביטות קשות מאוד בלב... אני מודה שקינאתי נורא. להכנס לפורום ההנקה ב-IOL ואח"כ בוואלה - היה מעיק, מדכא, מתסכל. ועוד יותר מתסכל כשקיבלתי עיצות כמו: "תזרקי את הבקבוקים ורק תניקי" - מה שהיה גורם לצרחות היסטריה של רומי ורעב שלה, כי היא לא ינקה! אז כן, ראיתי במניקות הותיקות קצת קיצוניות, כאילו "אין מצב שזה לא יצליח". באותה תקופה גם היה לי מאוד קשה להבין אמהות שבחרו מראש לא להניק. אני מנסה כל כך, ואתן מוותרות מראש על מה שכל כך כל כך משמעותי לי? איך אפשר? היום אני במקום אחר לגמרי. גם מי שבוחרת מראש לא להניק, מקבלת ממני כבוד מלא לבחירתה. אני לא "ממליצה" לאף אחת להניק, ולא מנסה לשכנע אמהות-פורמולה שהנקה זה טוב יותר. אני בהחלט חושבת שזו אחריותן לברר את העובדות ולחקור ולבדוק מה טוב ובריא לתינוק שלהן. אם הן לא עשו זאת, זה לא מתפקידי ללמד אותן. ולא אני אגיד לאישה זרה אם היא אחראית או לא, ואם היא עושה טוב לתינוק שלה או לא. אמהות שקשה להן והן מוותרות אני אפילו מבינה יותר, כי הייתי שם, ובקלות יכולתי להיות במקומן. אם מישהי מעוניינת בעזרה בהנקה, אני שמחה לתת. אם מישהי שואלת, אני שמחה לענות. אבל אני לא רואה עצמי אחראית על אמהות אחרות, ולא לי לפשפש בשיקולים שלהן שהביאו להחלטתן לא להניק. מי שמשתפת אותי, זה כמובן סיפור אחר, ואז אני מביעה את דעתי ומעידה על נסיוני. צר לי שאמהות שלא מניקות או הפסיקו להניק רואות את כל ציבור המניקות כפאנטיות קיצוניות, ועושות הכללות שמובילות ל"עליהום" על כל נסיון לעזור ולתת מידע. התנפלות לא הוגנת כזו ראינו בבלגאן שהיה בפורום הריון ולידה לא מזמן. לא התערבתי אז, התאפקתי, כי לא רציתי להיות שותפה לקטע כזה מכוער. אני לא באה לריב עם אף אחת, ובטח לא בנושא הזה. גישה מכלילה כזו היא לא פחות קיצונית, וגורמת לאנטי מובהק כלפי מניקות והנקה. אמהות אולי לא ירצו להניק, כי הן לא רוצות לקבל את היחס הזה. וגישה כזו גורמת לכך שכל נסיון לעזור נתפס כהתנשאות. לא ראיתי שניתן יחס כזה להורים שעוזרים בנושא בחירת רהיטים לחדר התינוק, למשל. העובדה שהם יודעים איפה זול יותר, איפה בטיחותי יותר ומה מתאים ולא מתאים למצבים שונים לא הופכת אותם למתנשאים - רק לבעלי נסיון. אמהות מניקות הן בעלות נסיון - ויכולות לתת כל כך הרבה עזרה מנסיונן זה. לפסול מראש כל עיצה וכל נסיון לעזור כי "זאת התנשאות" כמו שראיתי שנעשה לא פעם - פשוט מעציב אותי. גם בשביל אותן פוסלות, וגם בשביל אלו שבאמת זקוקות לעזרה. להניק ילד לגיל מאוחר - לא נתפס בעיני כפאנטיות או קיצוניות. זה רק גורם אחד במכלול ההורות, ואם זה מה שמתאים למשפחה, לילד ולאמא - אין לי בעיה עם זה. כן יש לי בעיה עם הדימוי והסטיגמות שאמא כזו צריכה להתמודד איתם כשהיא בוחרת להניק מעבר לגיל שנה...