האם אנו אדישים יותר
- פותח הנושא AYELET1
- פורסם בתאריך
אחותו של שקספיר
New member
כל כך עצוב ונכון- אני מרגישה
שאני נאטמתי. היכולת לספוג כל כך הרבה אסונות היא בלתי נקלטת. אני לא חושבת שזה קשור להיות הנוסעים עולים חדשים אלא לאיזשהו חיספוס שלמדתי לעבור לסדר היום על המתים והפצועים. "רק...הרוגה אחת בפיגוע ירי..." או " " רק 15 פצועים ובלי הרוגים" כאילו שלא נחרבו עולמות שלמים. אני מצליחה רק להתחבר לסיפורים אנושיים נוגעים ללב (שלי) אבל רק במנות קטנות. עובדה אגב שלאסון הנורא מכל במגדלי התאומים לא התחברתי רגשית אולי כי להמוני ההרוגים לא היו פנים ושמות, לא היו ספורים(חוץ מאלו שהתקשרו מהמטוס),של בני אדם אלא טורים חשבונאים ארוכים של התפוגגות והתמוססות של אנשים לתוך מגדל צונח או לתוך מעמקי הים השחור. נורא איך שהמוות הפך להיות שגרת היום. נוראה גסות הלב שאני התרגלתי אליה. ואולי זה מנגנון ההתמודדות של ההשרדות בתוך התופת הזו?
שאני נאטמתי. היכולת לספוג כל כך הרבה אסונות היא בלתי נקלטת. אני לא חושבת שזה קשור להיות הנוסעים עולים חדשים אלא לאיזשהו חיספוס שלמדתי לעבור לסדר היום על המתים והפצועים. "רק...הרוגה אחת בפיגוע ירי..." או " " רק 15 פצועים ובלי הרוגים" כאילו שלא נחרבו עולמות שלמים. אני מצליחה רק להתחבר לסיפורים אנושיים נוגעים ללב (שלי) אבל רק במנות קטנות. עובדה אגב שלאסון הנורא מכל במגדלי התאומים לא התחברתי רגשית אולי כי להמוני ההרוגים לא היו פנים ושמות, לא היו ספורים(חוץ מאלו שהתקשרו מהמטוס),של בני אדם אלא טורים חשבונאים ארוכים של התפוגגות והתמוססות של אנשים לתוך מגדל צונח או לתוך מעמקי הים השחור. נורא איך שהמוות הפך להיות שגרת היום. נוראה גסות הלב שאני התרגלתי אליה. ואולי זה מנגנון ההתמודדות של ההשרדות בתוך התופת הזו?
אני לא חושבת שאנחנו אדישים יותר
בדרך כלל אנחנו "נרעשים" יותר מאסון ברגע שיש לנו קשר עם הנפגעים.. מכירים, או חלילה משפחה... אני כן יכולה להגיד שמאד צרם לי שבדיווח, עברו כל הזמן לפרסומות, שציינו הרבה פעמים שהנפגעים הם: עולים בעלי תעודת זהות ישראלית (במקום שיאמרו שהם ישראלים(, ושבשעה תשע וחצי חזרו לשדר כרגיל.. זה נתן את הרושם ש"לא איכפת". לדעתי קל לנו לשאת יותר אסון מאשר חבלה, כי אסון יכול לקרות ובמעשי חבלה אנחנו חשים חשופים יותר. ולראיה- ראו כמה מסקרים פיגוע וכמה מדברים על תאונת דרכים..
בדרך כלל אנחנו "נרעשים" יותר מאסון ברגע שיש לנו קשר עם הנפגעים.. מכירים, או חלילה משפחה... אני כן יכולה להגיד שמאד צרם לי שבדיווח, עברו כל הזמן לפרסומות, שציינו הרבה פעמים שהנפגעים הם: עולים בעלי תעודת זהות ישראלית (במקום שיאמרו שהם ישראלים(, ושבשעה תשע וחצי חזרו לשדר כרגיל.. זה נתן את הרושם ש"לא איכפת". לדעתי קל לנו לשאת יותר אסון מאשר חבלה, כי אסון יכול לקרות ובמעשי חבלה אנחנו חשים חשופים יותר. ולראיה- ראו כמה מסקרים פיגוע וכמה מדברים על תאונת דרכים..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.