אני אפתח את דברי Jermaine Jackson
בעצם השאלה, אתה סותר את קיומו של ה', ולאחר מכן שואל אם קיומו יוצא סתירה ? השאלה שקולה לשאלה הבאה : האם אדם ש*אינו יכול לאכול* יכול לאכול ? מה עשית כאן כרגע ? הגבלת את האדם, במשפט שלך, ואחר כך שאלת אם הוא יכול לאכול ? ברור שלא ! הרגע הגבלת אותו במשפט שלך ! אותו דבר : האם ה' יכול לברוא אבן, *שהוא לא יכול להרים*? הרגע הגבלת את ה', במשפט שלך, של מציאות אבן שהוא לא יכול להרים. ואחרי שאתה מגביל אותו במשפט שלך, אתה שואל עם הוא מוגבל ? איזה מין היגיון זה ?
