אני מכיר
באופן אינטימי. כל הגה וכל נים. מצד אחד עוד אלבום של האמיל להקשיב ולהטמיע עמוק במערכת. מצד שני, גארי לוקאס.
גיטריסט חד פעמי, כל כך דומיננטי, עד כי התרומה שלו בועטת את השירים הרחק ממה שנהיה בשנים האחרונות אזור הנוחות ההאמילי החדש.
לא במקרה קוראים לאלבום Otherworld, האמיל ולוקאס הם שני עולמות שונים בתכלית. והם פוגשים האחד את השני בעולם שלישי, שהוא לא מהעולמות שלהם ולא מהעולם שלנו.
הנה השניים בהופעה מלפני מספר שבועות. הגיטרות של לוקאס והאמיל עושות ביניהן אהבה חייזרית והסאונד של שתי הגיטרות הוא קריטי לא פחות מהלחנים, הטקסטים והשירה.
https://www.youtube.com/watch?v=Uo-tNvwSS7s
אבל לא על זה רציתי לספר לך, אלא על הזעזוע שקיבלתי כשקראתי לפני כמה חודשים, את קטעי הפרומו לפני צאת Otherworld.
הייתה מצורפת שם תמונה, ולמראה הלב שלי החסיר פעימה.
פיטר האמיל זקן.
בעצם זה לא עניין מיוחד. כל הדור שלו מזדקן וגם האמיל. מי לא? כן, גם אני.
ובכל זאת, לדבר הזה לא הייתי מוכן. זה בא לי בהפתעה מוחלטת.
כי ג'אגר וריצ'רדס ובואי ויאנג וכל שאר ענקי הדור, הזדקנו אט-אט. ראינו את זה קורה. ראינו, למרות צביעת שיער ומתיחת פנים פה ושם. הפנמנו. רק האמיל לא רצה להזדקן. הוא נשאר אותו הדבר, רק הבלורית האפירה. דוריאן גריי עם קצת דגש על הגריי. אבל מתחתיה התרוצצו אותן פנים צעירות ואותן עיניים רעבות.
ולפתע בום! לא יודע איך להגיד את זה. הפנים שלו התמוטטו בן לילה.
בפעם האחרונה שהוא היה כאן, ברדינג 3, הוא עדיין היה... פיטר האמיל.
ועכשיו אני מסתכל על התמונה ואני רואה איך הזקנה אשכרה קפצה עליו, כמו איזו נינג'ה מהגיהנום, ותוך כדי זינוק היא גם מביאה לי מספרת לפרצוף.
אני בוהה בתמונה והיא נראית כמו דייויד בואי בסצנה האחרונה של הרעב. ואני רוצה לבכות, כי זה הוא ואני בסיפור הזה, תמיד היינו. ולא משנה שהוא אף פעם לא ידע מזה.
הבל החן, אמר קהלת. שקר היופי והבל החן. איך זה קרה לך כל כך פתאום, פיטר? ילד שלי יפה. ילד שלי מוכשר. איך זה קרה לנו?
https://www.youtube.com/watch?v=QyuqLViSCUk