מלך הפאלפל
New member
"האיש והנחש"...
האיש והנחש בנו של איכר דרך בלי כוונה על זנבו של נחש, והנחש נפנה לעברו והכיש אותו. הבן מת, ואביו נתקף חמת-זעם ונטל את גרזנו. הוא יצא לרדוף אחר הנחש, וברגע שמצא אותו כרת חלק מזנבו. הנחש בקש לנקום בו על מעשהו זה והחל להכיש כמה מבני הבקר של האיכר עד שגרם לו אבדות כבדות. האיכר התלבט והתלבט, ובסופו של דבר החליט לנסות ולהתפייס עם הנחש. הוא הביא אוכל ודבש לפיתחה של המחילה, ואמר לו: "בוא נשכח את כל מה שהיה, ונסלח זה לזה. אולי צדקת כשהענשת את בני ונקמת את נקמתך בבני הבקר שלי, אבל אין ספק שאני צדקתי כשניסיתי לנקום את נקמתו של בני. ועכשיו, אחרי ששנינו כבר סיפקנו את תאות הנקם שלנו, למה שלא נהיה שוב לידידים?" "לא ולא," אמר הנחש, "קח מכאן את המתנות שהבאת איתך. אתה לא תוכל לשכוח לעולם את מותו של בנך, ואני לא אוכל לשכוח את אובדן זנבי." על פגיעות אפשר לסלוח, אבל אי-אפשר אותן לשכוח.
האיש והנחש בנו של איכר דרך בלי כוונה על זנבו של נחש, והנחש נפנה לעברו והכיש אותו. הבן מת, ואביו נתקף חמת-זעם ונטל את גרזנו. הוא יצא לרדוף אחר הנחש, וברגע שמצא אותו כרת חלק מזנבו. הנחש בקש לנקום בו על מעשהו זה והחל להכיש כמה מבני הבקר של האיכר עד שגרם לו אבדות כבדות. האיכר התלבט והתלבט, ובסופו של דבר החליט לנסות ולהתפייס עם הנחש. הוא הביא אוכל ודבש לפיתחה של המחילה, ואמר לו: "בוא נשכח את כל מה שהיה, ונסלח זה לזה. אולי צדקת כשהענשת את בני ונקמת את נקמתך בבני הבקר שלי, אבל אין ספק שאני צדקתי כשניסיתי לנקום את נקמתו של בני. ועכשיו, אחרי ששנינו כבר סיפקנו את תאות הנקם שלנו, למה שלא נהיה שוב לידידים?" "לא ולא," אמר הנחש, "קח מכאן את המתנות שהבאת איתך. אתה לא תוכל לשכוח לעולם את מותו של בנך, ואני לא אוכל לשכוח את אובדן זנבי." על פגיעות אפשר לסלוח, אבל אי-אפשר אותן לשכוח.
