אני רוצה להעיר משהו
ההתאמה לרפואה אינה רק להיות עם ממוצע גבוה, אלא גם להיות עם יכולת יחסי אנוש גבוהים ועבודה מול קהל קשה. לא כל אחד מתאים. למשה, הרוב לא מתאים. הראיונות בוחנים את היכולת הזו אצל המועמדים. אני לא יודעת מה היכולות שלך, אבל זה גם תלוי מה את מצפה מהתפקיד. בראש ובראשונה זה תפקיד שאת נותנת כמעט 100% מעצמך ומעט מאוד מקבלת חזרה. אם "אחרים" הם בראש מעינייך, סביר להניח שתעברי בקלות את הראיונות. אם המטרה שלך היא "להתפרנס בכבוד" - כנראה שאת לא כל כך מתאימה לתפקיד. כי "להתפרנס בכבוד" (אני מתכוונת, משכורת ראויה, פידבקים ויחס הוגן כלפיך הן מהבוסים והן מה"לקוחות") - ספק רב שתקבלי בשנים הראשונות שלך. בעבר די חיפפו והעבירו אנשים שלא אבוש שאני משווה אותם למפלצות. כל המטרה שלהם היתה "כסף" "תהילה ו"כח". שום דבר מזה לא לטפל באנשים שזקוקים לעזרה. התנדבתי בביה"ח סורוקה כשלמדתי באוני' שם. אחת האחיות התוודתה בפני ש- 70% מהרופאים שעובדים שם - היא לא היתה נותנת להם לגוע בה. את אחד מהם, אפילו, זכיתי להכיר אחרי שראיתי שהשאיר מזרק נגוע על מיטת החולה ואותה אחות כמעט נדקרה ממנו (אחרי תהליך הדקירה עושים מיד טיפול מונע לאיידס - שהוא די קשה ואינטנסיבי. היא כבר עברה אחד כזה). אח"כ היא גם סיפרה לי שאותו "רופא" החליט שהוא רוצה להעיר את אחת החולות הסופניות (ששעותיה על הפלנטה היו ספורות) ושהרדימו אותה בכוונה כדי שלא תסבול. למה הוא עשה את זה? ככה. כנראה רצה לנסות משהו ולא היה אכפת לו שהוא בעצם מתעלל במישהו. אני עובדת כאן עם מישהי שלומדת רפואה. ודיברתי איתה על הנושא הזה, היא אמרה שעכשיו באמת מקשים בוועדות הקבלה. והיא בעצה שמה לעצמה מטרה להיות באותה וועדה רק בשביל לוודא שאותם אנשים שאנם מתאימים מבחינה אנושית, לא יצליחו להכנס לרפואה בארץ. בכל אופן, את יכולה ללמוד "מעבדות רפואיות". זה בדיוק לאלו שרפואה מעניינת אותם, אבל אינם רוצים לבוא במגע עם אנשים, או שאינם מתאימים לכך. את לומדת 4 שנים כמו כל רופא רק בלי ההתמחות אח"כ. ואז את יכולה לעשות מחקרים. אחת השותפות שלי במעונות כבר היתה בתואר השני שלה, והיא כבר הגיעה לשלב שהיו שולחים אותה לחו"ל להציג מחקרים שעתה. והיא גם היתה מספרת לנו עליהם - מאוד מעניין! (אבל יש ניסויים בבעלי חיים - עכברים בד"כ, תקחי את זה בחשבון)