שלום לך, איש
ראשית לכל, יש פתגם: "בין אנשים, היה איש". נראה שאתה מקיים אותו. בניגוד מוחלט לכורדית כאן, אני חושבת שאתה עושה את כל המהלכים הנכונים וביושר. למעט, אולי, אם היא לא יודעת על כך שאתה צורך מין בתשלום כדאי שהיא תדע. ואני תכף אסביר, אבל גם אם לא - זו לא בדיוק בגידה בעיני. כי זה בתשלום. אבל אלה העיניים שלי.
שנית, אני לא בטוחה שאני יודעת לייעץ לך מה לעשות - מלבד, אולי, התשובה הבסיסית בעיני, לשלוח אותה לטיפול פרטני-מיני אם היא תסכים - אבל אני מוכנה בהחלט לחשוב אתך יחד, ואולי בסוף נגיע למסקנות.
אתה מתאר מערכת יחסים שגם היום היא טובה, עם הרבה מאוד נקודות משותפות, תקשורת, הבנה, תחומי עניין, התנהלות זוגית נכונה - גם במריבות - וכל זה אחרי הליכה לטיפול שעזרה גם עזרה - רק לא בנושא ההוא, שמציק לך.
פרופ' סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל, קבע - לאחר מחקר נרחב - מודל של זוגיות איכותית וטובה שמכילה שלושה פרמטרים: אינטימיות, מחויבות ותשוקה. בשפתנו: משולש האמ"ת. הדברים החסרים לך נמצאים קודם כל במישור התשוקה, זה ברור, ובאותה מידה ממש גם בנושא האינטימיות, כפי שהיטבת לתאר כאן בפני מריוס ולא אחזור על כך. אבל, הם לא נשארים שם. פגיעה כל כך קשה בשני פרמטרים מתוך השלושה תביא, במוקדם או במאוחר, לפגיעה גם בפרמטר השלישי. ואכן, המחויבות שלך נפגעת משום שמשמעה האידיאלי הוא ללכת עד הסוף בתוך הזוגיות, אבל לא מחוצה לה. ללכת על אף הקשיים ועל אף עיתות משבר. ואיך אתה אומר? אתה אדם בריא, ואחרי כמה שנים נשברת. זאת ההסתייגות היחידה שלי לגבי רמת המחויבות שלך. ואם אתה חייב למצוא את הפתרון בחוץ - ספר לה על כך.
(מילה בעניין הזה לפני שאשכח: אתה מתאר את האישה כנותנת מין בתשלום, אבל גם כמעניינת, כזאת אשר היית רוצה עם אשתך מה שיש לך אתה, וכזאת שחוזרת על עצמה - אתה לא עושה זאת כל פעם עם מישהי אחרת - הפרמטרים הללו מצביעים על סכנה שמתוך האינטימיות שהתפתחה ביניכם תתפתח גם התאהבות. לא שופטת אותך, אבל רוצה שתשים לזה לב (זה לא ללכת לבית זונות ולבחור כל פעם מישהי אחרת...) אבל זה באמת לא העיקר כרגע.
במשולש האמ"ת, חשובים יותר האינטימיות והמחויבות שנמצאים בבסיס המשולש, מאשר התשוקה שנמצאת בראשו. וזה משום שהיא הפכפכה ובלתי נשלטת, משתנה עם העתים ועם הגיל והאירועים, ואי אפשר לסמוך עליה. לעומת זאת, השניים הראשונים הם המרפקים עליהם נשענת הזוגיות, והם אלה שצריכים להיות יציבים וחזקים מכל.
כאב לי שאתה מתאר כאן חסר מוחלט באינטימיות. ביקשת ראיה נשית כי יש לך חברים גברים שגם סובלים מזה. האמנם הם סובלים מחוסר באינטימיות או בתשוקה? כי תשוקתה של האישה ממוקדת תהליך, בעוד תשוקתו של הגבר ממוקדת מטרה. כך זה בדרך כלל. מאי משמע תהליך? אותם חיבוק, נשיקה, ליטוף אקראי, מילה טובה, הבנה. אלה הדברים שהאישה זקוקה להם ובדרך כלל - לא בהתחלה - טוענת כי אינה "נדלקת" משום שהגבר הפסיק לתת זאת.
אתה מתאר מצב שונה. היא גם לא מספקת לך את אלה, וגם לא מספקת לך את התשוקה. וזו הטרגדיה ביחסים ביניכם. החסר בשניים אלה גורם לכך שאתם נוטים יותר למחויבות שהיא, בבסיסה, רעות. אתם חברים טובים, אבל כל מה שאתה עושה איתה אתה יכול לעשות גם עם אחותך, או עם "אחיך" מגולני. לצערי, זוגיות זו לא.
אז מה בכל זאת נשאר לעשות? קודם כל לברר לעצמך אם אתה עדיין אוהב אותה ורוצה בה כבת זוג. שנית לברר לעצמך אם אתה מרגיש שהיא אוהבת אותך בכלל, ואיך אתה מרגיש את זה אם אין אינטימיות ואין תשוקה. ושלישית, טוב, אני ממש לא מגלה את אמריקה פה. במושגים שלי: לדבר. ואולי לזעזע את המערכת. קרי: לדבר בשפה שונה מאשר עד היום. לומר במפורש: כך אני לא יכול. זה חסר לי, אני חי במדבר רגשי, ואני רוצה לסיים את זה כאן ועכשיו, כך או אחרת.
ואחר כך? - להציע אופציות:
או שהיא תלך לבד לטיפול פרטני ומיני
או שתלכו יחד לטיפול זוגי מיני
או שתלכו יחד לטיפול זוגי נוסף, אחר, בשיטות אחרות, שיביא לתוצאות קצת אחרות
או להיפרד. לטעמי - אחרי כל הניסיונות, כי ממש לא מיציתם אותם.
עד כאן תגובתי המקצועית ועכשיו מהלב: לפעמים קורה שהליבידו הלך פייפן, ולפעמים קורה שעל אף כל השיטות המודרניות אי אפשר להחזירו. מכל מיני סיבות. אפשר לנסות, לטפל, אבל לא תמיד יש לזה מקום ולא תמיד זה מצליח. למשל, אם מישהי לוקחת המון תרופות והן הורגות לה אותו. זה מדעי, אי אפשר להתווכח עם זה.
אבל, כשיש אהבה, וזה חשוב גם לה שתהיה אהבה, והיא באמת אוהבת, אז הדבר הראשון שלומדים הוא את אמנות הנתינה. כי כשאתה אוהב באמת, אתה רוצה לשמח את בן זוגך, ולספק לו את צרכיו הרגשיים והפיסיים. ואם זה המצב, את מוצאת את הדרך גם אם לא בא לך. ולצערי הרב, אני לא רואה אהבה אצל אשתך. זה מה שבבסיס העניין, ואת זה צריך לברר לפני הכל. ומשביררת - אתה צריך לבדוק עם עצמך איזה מחירים אתה מוכן לשלם לאורך זמן, ולמה.
חיבוק.
