arnolD boy
New member
האיחוד האירופי
היבשת האבודה/ שאול צדקא. התבטאות של טייס איטלקי, "ברוכים הבאים לפלשתין", אינה פליטת פה, אלא ביטוי להלך רוח מדי פעם מתנבאים בעלי טורים, ספק בצחוק וספק ברצינות, כי לא ירחק היום ובו מטוסי נאט"ו יצטרכו להפציץ מטרות בשטח ישראל אם זו תמשיך להתעלם מרצונה של "דעת הקהל הבינלאומית". אני טוען בשורות הבאות, יותר ברצינות מאשר בצחוק, כי יבוא יום ובו תיאלץ ישראל להפציץ מטרות באירופה. אני צופה מראש את תגובות הזלזול והציניות אצל כמה מקוראי המאמר הזה. "פרנואיד", "קסנופוב" ו"חמום מוח" יהיו רק חלק מן הביטויים אותם אקרא בגירסה המקוונת של הטור, אולם לצערי אני יכול להוכיח זאת בעובדות. הנה כמה מהן: - האיחוד האירופי, ביודעין או שלא ביודעין, מעביר לרשות הפלשתינית כספים המשמשים את ארגוני הטרור. בעצם, ביודעין, משום כך מסרבים ראשיו לחקור את הטענה הזאת. האיחוד האירופי מונע מישראל להגן על אזרחיה מפני מעשי הטבח של האויב, הן במניעת תמיכה מדינית והן באמצעות חרם כלכלי וצבאי. - האיחוד האירופי מסייע בנשק למדינות הקוראות בגלוי להשמיד את ישראל. צרפת מסייעת לסוריה, בריטניה לסעודיה. צרפת הבריחה מדענים עיראקים לתחומה, גם גרמניה אינה טומנת ידה בצלחת. כולן, וגם רוסיה, מסייעות לאיראן להגיע לפצצה גרעיניתהמיועדת, על- פי דברי האייטולות עצמן, להיות מוטלת על ישראל. - האיחוד האירופי ממשיך לתמוך ביאסר ערפאת, ה"דרלינג" הנצחי שלו. כל זאת למרות שהיה מעורב עד מעל לראשו בפעולות טרור ולמרות ניסיונותיו להכשיל את אבו- מאזן. - האיחוד האירופי מטפח את המיעוטים המוסלמים הגדולים בתחומו, למרות שאלה מסיתים לרצח יהודים ולהשמדת ישראל. הגיעו הדברים לשיא בפעולתם של שני מחבלים בריטים בתל- אביב. לונדון יודעת מיהו המטיף שהסית אותם לפשע אך אין היא נוקפת אצבע נגדו. לונדון גם יודעת שהשניים התאמנו בסוריה, אולם בתחילת השנה היא גלגלה שטיח אדום לרגליו של אסד ואף הסדירה לו ארוחת ערב אצל המלכה. - האיחוד האירופי מלא וגדוש בפוליטיקאים שאינם בוחלים בכל צעד העלול לערער את עצם קיומה של מדינת ישראל. כמה מהם אינם מתגברים אפילו על יצרם האנטישמי, כמו זקן חברי הפרלמנט הבריטי שטען לפני חמישה ימים כי טוני בלייר מושפע מן היהודים שבקרבתו. - האיחוד האירופי מעודד פעולות המכוונות לבודד את ישראל ולהפוך אותה למצורעת התורנית של משפחת העמים. בעצם, אירופה של היום מוכנה להקריב את ישראל על מזבח יחסיה עם העולם המוסלמי.במילים אחרות, כל אזרח ישראלי שפוי צריך לסמן אותה כאויבו. היא אינה עשויה כמובן מקשה אחת. ראשי ממשלות איטליה וספרד הם ידידים ראויים וכמותם כמה ממנהיגי מזרח היבשת. אולם הציר הגרמני- צרפתי- בלגי- הולנדי- סקנדינבי- אירי מגלה סימנים של חוסר סבלנות כלפי העובדה שישראל הגיעה לשנתה ה- 55. אם תידחק ישראל לפינה, אם תישקף סכנה לחייה, לא תהיה לה ברירה אלא להפעיל את נשק יום הדין גם כלפי מי שהעניקו לאויביה פוטנציאל יכולת השמדה המונית. איני מציע להנהגה הישראלית לאיים על היבשת, אולם ראוי כי שגרירי האיחוד בישראל יקבלו תרגום של מאמר כזה כדי להבין עד כמה הגדישו ארצותיהם את הסאה. אירופה - אינני מגזים - מחזיקה את המפתח לקיומם הפיזי של האזרחים הישראלים. אם מחר היא תנקוט פעולה מדינית חריפה נגד העולם הערבי ואם תאלף את הארגונים המוסלמים הפועלים בשטחה, יקיץ הקץ על טרור המתאבדים שהפך את חיינו בארץ הזאת לסיוט. אם לא תעשה זאת, תהא החברה הישראלית רשאית לתבוע מממשלתה לאמץ התנהגות של מדינה "מטורפת" העלולה לכלות את זעמה, לפחות על הניר, בכל מה שמשתרע מדבלין ללובלין. התבטאותם של הטייס האיטלקי בשבוע שעבר ושלהטייס הצרפתי בשנה שעברה אינה, לפיכך, אלא ביטוי למשאלת לב מאחוריה מתייצבות ממשלות רבות מצפון לים התיכון. זו אינה גחמה חולפת. זוהי מדיניות. אלא אינן עובדות בעלמא. זוהי מציאות.
היבשת האבודה/ שאול צדקא. התבטאות של טייס איטלקי, "ברוכים הבאים לפלשתין", אינה פליטת פה, אלא ביטוי להלך רוח מדי פעם מתנבאים בעלי טורים, ספק בצחוק וספק ברצינות, כי לא ירחק היום ובו מטוסי נאט"ו יצטרכו להפציץ מטרות בשטח ישראל אם זו תמשיך להתעלם מרצונה של "דעת הקהל הבינלאומית". אני טוען בשורות הבאות, יותר ברצינות מאשר בצחוק, כי יבוא יום ובו תיאלץ ישראל להפציץ מטרות באירופה. אני צופה מראש את תגובות הזלזול והציניות אצל כמה מקוראי המאמר הזה. "פרנואיד", "קסנופוב" ו"חמום מוח" יהיו רק חלק מן הביטויים אותם אקרא בגירסה המקוונת של הטור, אולם לצערי אני יכול להוכיח זאת בעובדות. הנה כמה מהן: - האיחוד האירופי, ביודעין או שלא ביודעין, מעביר לרשות הפלשתינית כספים המשמשים את ארגוני הטרור. בעצם, ביודעין, משום כך מסרבים ראשיו לחקור את הטענה הזאת. האיחוד האירופי מונע מישראל להגן על אזרחיה מפני מעשי הטבח של האויב, הן במניעת תמיכה מדינית והן באמצעות חרם כלכלי וצבאי. - האיחוד האירופי מסייע בנשק למדינות הקוראות בגלוי להשמיד את ישראל. צרפת מסייעת לסוריה, בריטניה לסעודיה. צרפת הבריחה מדענים עיראקים לתחומה, גם גרמניה אינה טומנת ידה בצלחת. כולן, וגם רוסיה, מסייעות לאיראן להגיע לפצצה גרעיניתהמיועדת, על- פי דברי האייטולות עצמן, להיות מוטלת על ישראל. - האיחוד האירופי ממשיך לתמוך ביאסר ערפאת, ה"דרלינג" הנצחי שלו. כל זאת למרות שהיה מעורב עד מעל לראשו בפעולות טרור ולמרות ניסיונותיו להכשיל את אבו- מאזן. - האיחוד האירופי מטפח את המיעוטים המוסלמים הגדולים בתחומו, למרות שאלה מסיתים לרצח יהודים ולהשמדת ישראל. הגיעו הדברים לשיא בפעולתם של שני מחבלים בריטים בתל- אביב. לונדון יודעת מיהו המטיף שהסית אותם לפשע אך אין היא נוקפת אצבע נגדו. לונדון גם יודעת שהשניים התאמנו בסוריה, אולם בתחילת השנה היא גלגלה שטיח אדום לרגליו של אסד ואף הסדירה לו ארוחת ערב אצל המלכה. - האיחוד האירופי מלא וגדוש בפוליטיקאים שאינם בוחלים בכל צעד העלול לערער את עצם קיומה של מדינת ישראל. כמה מהם אינם מתגברים אפילו על יצרם האנטישמי, כמו זקן חברי הפרלמנט הבריטי שטען לפני חמישה ימים כי טוני בלייר מושפע מן היהודים שבקרבתו. - האיחוד האירופי מעודד פעולות המכוונות לבודד את ישראל ולהפוך אותה למצורעת התורנית של משפחת העמים. בעצם, אירופה של היום מוכנה להקריב את ישראל על מזבח יחסיה עם העולם המוסלמי.במילים אחרות, כל אזרח ישראלי שפוי צריך לסמן אותה כאויבו. היא אינה עשויה כמובן מקשה אחת. ראשי ממשלות איטליה וספרד הם ידידים ראויים וכמותם כמה ממנהיגי מזרח היבשת. אולם הציר הגרמני- צרפתי- בלגי- הולנדי- סקנדינבי- אירי מגלה סימנים של חוסר סבלנות כלפי העובדה שישראל הגיעה לשנתה ה- 55. אם תידחק ישראל לפינה, אם תישקף סכנה לחייה, לא תהיה לה ברירה אלא להפעיל את נשק יום הדין גם כלפי מי שהעניקו לאויביה פוטנציאל יכולת השמדה המונית. איני מציע להנהגה הישראלית לאיים על היבשת, אולם ראוי כי שגרירי האיחוד בישראל יקבלו תרגום של מאמר כזה כדי להבין עד כמה הגדישו ארצותיהם את הסאה. אירופה - אינני מגזים - מחזיקה את המפתח לקיומם הפיזי של האזרחים הישראלים. אם מחר היא תנקוט פעולה מדינית חריפה נגד העולם הערבי ואם תאלף את הארגונים המוסלמים הפועלים בשטחה, יקיץ הקץ על טרור המתאבדים שהפך את חיינו בארץ הזאת לסיוט. אם לא תעשה זאת, תהא החברה הישראלית רשאית לתבוע מממשלתה לאמץ התנהגות של מדינה "מטורפת" העלולה לכלות את זעמה, לפחות על הניר, בכל מה שמשתרע מדבלין ללובלין. התבטאותם של הטייס האיטלקי בשבוע שעבר ושלהטייס הצרפתי בשנה שעברה אינה, לפיכך, אלא ביטוי למשאלת לב מאחוריה מתייצבות ממשלות רבות מצפון לים התיכון. זו אינה גחמה חולפת. זוהי מדיניות. אלא אינן עובדות בעלמא. זוהי מציאות.