האיווש...
יש לי בעייה רצינית ... אני לא יודעת מי בכלל יוכל אי פעם לפתור אותה. בימים האחרונים חשבתי ללכת לפסיכולוגית , אבל אנ ימתביישת .. אגב אני בת 19 . אני ילדה מאוומצת ..אימצו אותי מגיל חצי שנה . מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי מתעללים בי , מכות קללות , הכל הכל מה שאתה יכול לדמיין זה תקף לגביי . מה גם שתמיד תמיד אחי בן ה 25 תמיד תמיד היה עדיף עליי והיה ניתן לראות את זה לעין , וככ בבירור !!!! אם אני בכיתי שאני רעבה היו אומרים לי תחכי .. אחרי 5 דק' אחי היה יוצא ואומר יאללה מתי אוכלים כולם היו קמים יאללה אוכל ..וזה מתבטא בעוד ככ המון דברים .אבל אני לא רוצה להאריך . אח שלי התעעלל בי מינית מגיל 6 , עד 17 וחצי . הורים שלי לא ידעו או כן ידעו אני לא יודעת ..כל לילה ישנתי מתח למיטה שלהם חורף קיץ לא משנה לי מה ישנתי על הריצפה כמו כלב .. והם לא חשדו לרגע שמשהו לא בסדר . בגיל 17 וחצי שמתי לזה סוף (או לפחות רציתי) והלכתי למשטרה ואבא שלי איים עליי שאם אני אמשיך עם זה הוא יתאבד ..ולא נתתי לזה לקרות , אני יודעת שאבא שלי לא אוהב אותי ככ , אבל הוא הדבר היחידי שיש לי לאהוב ואני קונה לו מתנותומנסה למשוך את תשומת ליבו והוא רק מפנה לי את הגב . אבל הוא חשוב לי ואני לא יודעת למה . בקיצור, ההורים שלעי לא מאמינים שאח שלי עשה לי את זה (אגב גם הוא מאומץ) עד היום ... כל פעם שהוא הולך איתנו לאנשהוא זה הופך לסיוט . זה סיוט גם בלעדיו אבל שהוא שם אפילו בבית .זה נורא אין אליי שוםםםםםם יחס, כאילו אני לא קיימת .וכמובן כולם מקללים אותי ומאשימים אותי בכל דבר קטן שקורה גם אם הוא הכי לא קשור לסיטואציה למשל ...פנצ'ר בגלגל ..זו אני אשמה ..למה ? אלוהים יודע . הייתי בדיכאון ככ הרבה פעמים בחיים שלי עזוב את זה ששתקתי 10 שנים על מה שאחי עשה לי. עזוב את זה שלא מאמינים לי ואוהבים אותו למרו תהכל . ושכחתי לציין שהוא לוקח סמים על בסיס קבוע ושותה .ולוקח כספים בלי סוף ... ועזוב את זה שמרביצים לי ומקללים ומאשימים . זה שאני מאומצת הופך את זה לככ יותר מסובך . תמיד אני חושבת שרק אם אמא הייתה פה ויודעת מה אני עוברת הכל היה אחרת . ואני יודעת שזה לא יקרה . ורע לי . וכל לילה הכרית סופגת את הדמעות . ונכתבים דברים עצובים נורא ביומן שכבר מפוצץ , כל ערב אנ יכותבת בו 4 דפים וזה פשוט לא נפסק. אני מפסיקה את עצמי בכח כדי שישארו לי מחברות אחרות לעוד ימים . הדמעות שלי לא נגמרות וככ קשה לי בצבא עם זה . לא באלי להתעורר כשאני ישנה. אני בוחרת לעצמי את החלומות וזה חלומותץ שאני חצי ערה חצי ישנה ... אני לא בדיוק רדומה אבל אני חולמת על מה שבאלי, חיים טובים יותר, עם מי לחיות ואיך לחיות וכמה לחיות .. בבסיס עליתי המון משפטים שלא התעוררתי למסדרי בוקר ...רק בגלל שאני לא יכולה לקוםם פשוט כייף לי לחלום .ואני ישנה ככ הרבה !!!!!!!!!!!!!!! אני לא יודעת איך לעזור לעצמי ... עד לפני כמה חודשים לא רציתי בכלל עזרה ...עכשיו אני כמו אחת בהלם . אני יושבת ובוהה כל הזמן ..עצובה כועסת ועוד הרבה הרגשות. איך אנ יעוזרת לעצמי איך אני יוצאת מזה 1? תודה !!
יש לי בעייה רצינית ... אני לא יודעת מי בכלל יוכל אי פעם לפתור אותה. בימים האחרונים חשבתי ללכת לפסיכולוגית , אבל אנ ימתביישת .. אגב אני בת 19 . אני ילדה מאוומצת ..אימצו אותי מגיל חצי שנה . מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי מתעללים בי , מכות קללות , הכל הכל מה שאתה יכול לדמיין זה תקף לגביי . מה גם שתמיד תמיד אחי בן ה 25 תמיד תמיד היה עדיף עליי והיה ניתן לראות את זה לעין , וככ בבירור !!!! אם אני בכיתי שאני רעבה היו אומרים לי תחכי .. אחרי 5 דק' אחי היה יוצא ואומר יאללה מתי אוכלים כולם היו קמים יאללה אוכל ..וזה מתבטא בעוד ככ המון דברים .אבל אני לא רוצה להאריך . אח שלי התעעלל בי מינית מגיל 6 , עד 17 וחצי . הורים שלי לא ידעו או כן ידעו אני לא יודעת ..כל לילה ישנתי מתח למיטה שלהם חורף קיץ לא משנה לי מה ישנתי על הריצפה כמו כלב .. והם לא חשדו לרגע שמשהו לא בסדר . בגיל 17 וחצי שמתי לזה סוף (או לפחות רציתי) והלכתי למשטרה ואבא שלי איים עליי שאם אני אמשיך עם זה הוא יתאבד ..ולא נתתי לזה לקרות , אני יודעת שאבא שלי לא אוהב אותי ככ , אבל הוא הדבר היחידי שיש לי לאהוב ואני קונה לו מתנותומנסה למשוך את תשומת ליבו והוא רק מפנה לי את הגב . אבל הוא חשוב לי ואני לא יודעת למה . בקיצור, ההורים שלעי לא מאמינים שאח שלי עשה לי את זה (אגב גם הוא מאומץ) עד היום ... כל פעם שהוא הולך איתנו לאנשהוא זה הופך לסיוט . זה סיוט גם בלעדיו אבל שהוא שם אפילו בבית .זה נורא אין אליי שוםםםםםם יחס, כאילו אני לא קיימת .וכמובן כולם מקללים אותי ומאשימים אותי בכל דבר קטן שקורה גם אם הוא הכי לא קשור לסיטואציה למשל ...פנצ'ר בגלגל ..זו אני אשמה ..למה ? אלוהים יודע . הייתי בדיכאון ככ הרבה פעמים בחיים שלי עזוב את זה ששתקתי 10 שנים על מה שאחי עשה לי. עזוב את זה שלא מאמינים לי ואוהבים אותו למרו תהכל . ושכחתי לציין שהוא לוקח סמים על בסיס קבוע ושותה .ולוקח כספים בלי סוף ... ועזוב את זה שמרביצים לי ומקללים ומאשימים . זה שאני מאומצת הופך את זה לככ יותר מסובך . תמיד אני חושבת שרק אם אמא הייתה פה ויודעת מה אני עוברת הכל היה אחרת . ואני יודעת שזה לא יקרה . ורע לי . וכל לילה הכרית סופגת את הדמעות . ונכתבים דברים עצובים נורא ביומן שכבר מפוצץ , כל ערב אנ יכותבת בו 4 דפים וזה פשוט לא נפסק. אני מפסיקה את עצמי בכח כדי שישארו לי מחברות אחרות לעוד ימים . הדמעות שלי לא נגמרות וככ קשה לי בצבא עם זה . לא באלי להתעורר כשאני ישנה. אני בוחרת לעצמי את החלומות וזה חלומותץ שאני חצי ערה חצי ישנה ... אני לא בדיוק רדומה אבל אני חולמת על מה שבאלי, חיים טובים יותר, עם מי לחיות ואיך לחיות וכמה לחיות .. בבסיס עליתי המון משפטים שלא התעוררתי למסדרי בוקר ...רק בגלל שאני לא יכולה לקוםם פשוט כייף לי לחלום .ואני ישנה ככ הרבה !!!!!!!!!!!!!!! אני לא יודעת איך לעזור לעצמי ... עד לפני כמה חודשים לא רציתי בכלל עזרה ...עכשיו אני כמו אחת בהלם . אני יושבת ובוהה כל הזמן ..עצובה כועסת ועוד הרבה הרגשות. איך אנ יעוזרת לעצמי איך אני יוצאת מזה 1? תודה !!