האמנם?
"אף אחד לא מחפש אנשים שמורידים פרונוגרפיה" אני סבור שהמשטרה מחפשת בדיוק אנשים כאלה מתוך הנחה שהם כולם מהווים סיכון לחברה והם כולם אנסים בפוטנציה אם לא אנסים שלא נתפסו, והתקשורת (גם 'הארץ' שפרסם תמונה בהחבא של אחד החשודים) מסיתה מפורשות ללינץ' חברתי עד כמה שאפשר מתוך הנחה שיש להקיא אותם מהחברה משום שהם מסכנים את ילדינו. יש לומר שאינני פוסל את הנחת היסוד של המשטרה אבל גם אם יש אדם אחד שהיא אינה נכונה לגביו, אדם שמסוגל להבדיל בין מאוויים ותשוקות אישיות לבין מעשים בפועל, אדם המסוגל לדחות סיפוקים, זה מטיל צל כבד על מוסריותה שלא לדבר על חוקיותה של השיטה הזו. אותי למשל (ואני מניח שלא רק אותי), פורנוגרפיה אלימה עד כדי אונס מגעילה לא פחות מפורנוגרפיה פדופילית, האם זה אומר שיש לרדוף את כל הצורך אותה? ייתכן שיש בכך הגיון רב, אך זוהי בדיוק משטרת המחשבות.