האחים שלי

iritshalom

New member
האחים שלי

הסיפור שלי בקצרה: אני בת 30, נשואה ואם לשניים. אמי הינה אם חד-הורית לשלושה בנים מלבדי: הגדול בן 14.5 ותאומם בני 9 שנים. אמא שלי פונתה מביתה בסוף מרץ השנה, כי היתה חייבת המון כספים, גם בגין הדירה שחייה בה. מאז יום הפינוי, היא ואחי גרו איתי. האבות של הילדים לא מכירים בהם חוקית. אמא שלי לא מתפקדת כאם, וביום שני האחרון (ה- 2/6) באה אלי בבכי בצהרים שמוכרים את הדירות ב- 80 אלף דולר כל אחת, כי לא הסכמתי לחתום על ערבות למשכנתא ואין מי שיחתום מלבדי. אני לא מוכנה לחתום, כי אני ומשפחתי גרים בדירה שכורה וחוסכים לקניית דירה, ועדיין משלמים חובות קודמים שלה, שהייתי ערבה להם. כשהסברתי לה שאמנם זה כואב, אבל ניתן להמשיך לחיות ולהתחיל מהתחלה, לא הסכימה לדבר איתי ועזבה את הבית, כשהיא אומרת שאין היא מסוגלת להתמודד עם הילדים, ושאדאג להם או אזרוק אותם לרחוב, לה לא אכפת. האמת שאמרה זאת יותר מפעם אחת, ובמהלך החודשיים וחצי שהם גרים כאן היא כמעט ולא נמצאת למעט לישון, כשהיא מגיעה מאוד מאוחר בלילה, ולקחת אותם בבוקר לבית הספר. מאז ועד היום היא נעלמה, לא עונה לטלפונים שלי, ולא כשאחי מתקשרים אליה. היא כבר מטופלת ברווחה, ובעבר רצו להוציא את הילדים ממנה, והשאירו אותם, לאחר שהיא למדה בבית הספר להורות - שחוייבה לעשות כך מטעם בית המשפט. אני לא רואה שהלימודים עזרו לה. אני מעוניינת לפנות לרווחה, ולבקש אפוטרופוסות על הילדים. אני יודעת שאין היא מתפקדת כאם, ולדעתי (הלא מומחית כלל) יש לה הפרעה גבולית. האם יש סיכוי שיתנו לי את האחים שלי? ומה הסיכויים שלי מול משפחה אומנת אחרת? אני לא מעוניינת שיפנו אותם למשפחה אומנת, כי לדעתי זה יפגע בהם מאוד, שכבר עכשיו הם שבורים, ואני ומשפחתי הם "הסלע" בחייהם. יש לי חברה שיהא פסיכיאטרית ששוחחתי איתה על הנושא, אמא שלי מעולם לא אובחנה, אבל לפי שיחותי עם חברתי, לאמא שלי יש אולי הפרעת אישיות גבולית. אודה על תשובה מהירה בנושא.
 

jinjetta

New member
iritshalom,

רציתי להפנות אותך לפורום העוסק בדיני משפחה, וראיתי שכבר פנית לשם, וקיבלת תשובה. אני מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר את מוזמנת לכאן "לשפוך את הלב". אולי לא נדע לתת עצות משפטיות מקצועיות, אבל בהחלט נוכל לתמוך, כל אחד כפי יכולתו. היי חזקה ג'ינג'טה
 

ל ו ל י ת

New member
הי iritshalom

ואוו איזה סיפור....אני ממש לא יודעת מה לומר חוץ מזה שאני חושבת שטוב לשקחת את העיניינים לידיים ושאת עומדת על כך שצריך להגן עליך ועל משפחתך החדשה מהחובות הנצברים והבלתי פוסקים האלה. אני חושבת שזה כמעט בלתי אפשרי לשאת רגשות כאלה כלפי אמא, אך שוב-טוב שהחלטת לשים לזה קץ. אני מאמינה שזה גם מאד קשה עכשיו לך ולבן זוגך לחיות עם ילדכם פלוס התוספת. מסכימה עם כל מילה שכתבה ג'ינג'טה, איני יודעת לתת עצות משפטיות אך את מוזמנת לכאן לקבל תמיכה.
 
למעלה