האחיין שלי מציק לי...

[גמדים קטנים]

האחיין שלי מציק לי...

הוא רוצה שאלמד אותו "קונג פו אמיתי". כמובן שהכוונה לא לשיעורים ממש, אלא להראות לו דברים מגניבים שהוא יוכל לעשות.
הוא בן 5, שזה ממש כבר "הגיל שאפשר להתחיל", אבל להורים שלו אין ממש כסף לשלוח אותו לחוג.
הראיתי לו כמה תנועות של חיות והוא נהנה מזה, אבל אני לא מוצאת עוד דברים פשוטים (כי חיות זה נורא קשה).
ניסיתי ללמד אותו סידרה אבל הוא איבד עניין תוך דקה.
אני קצת חוששת ללמד אותו מכות כי זה לא במסגרת שבה הוא גם לומד ערכים...
אפשר ללמד הגנה עצמית בגיל הזה? עוד רעיונות?

 

[amir_aikido]

התוכן שנכון ללמד אותו - לאו דווקא שהוא רוצה

בגילאים הללו הילדים עדיין משכללים את יכולת התנועה, ולכן כל תוכן תנועתי חדש שיכול לשפר לו קואורדינציה, שיווי משקל וכו' הוא מבורך. לעומת זאת, יכולת האבחנה בין מציאות לדמיון, יכולת התפיסה של מצבים (כמו "הגנה עצמית") וגם היכולת לדחות סיפוקים או לבחור באופן ההבעה המתאים (לדבר ולא להרביץ), בעייתיות ביותר.

בהתאם, לדעתי התשובה הנכונה היא ללמד דברים שהם "כאילו מכות" אבל באמת הם מלמדים יכולת פיזית, ובהחלט עדיף דברים שיתפסו כ"מגניבים" בעיניו, כדי שהוא יחזור עליהם גם לבד.

מומלץ לקחת בחשבון גם את הבטיחות, גם שלו וגם של החברים שיחקו אותו.

אמיר

 

[קטריס]

בשביל ילד (ואדם בכל גיל, האמת) יש הבדל עצום

בין מישהו שהוא מכיר טוב שמראה לו דברים אחד על אחד ומנסה לפנות לתשומת ליבו פן זו תאבד, לבין להיכנס למסגרת רשמית יותר ומרובת אנשים המתאמנים כולם יחדיו. הבדל עצום. כשם שאמר בנדיקטוס, מייסד הנזירות המערבית (סוף המאה ה-5 תחילת המאה ה-6, בתקופה בה נפלה האימפריה הרומאית והתמוססה המסגרת המדינית על החיים) - אני לא מאמין ביכולתו של האדם הבודד ללמוד את אהבת האל ולהתגבר על פיתויי השטן. דרושה מסגרת, המנזר (כלומר, אלו לא המילים המדוייקות שלו, כי אין לנו הקלטות והוא גם כנראה לא דיבר עברית).

התעקשותו של קיומה של מסגרת באה לו מניסיון ארוך לאחר שפעל להקים 12 מנזרים, כמו כן התקנון שכתב לחיים בצוותא אשר מעדיף מתינות ומכיל פשרות רבות בין השוני הרב הקיים בין אנשים. אך העיקרון נותר זהה - האדם הפשוט והרגיל חייב מסגרת כדי להתגבר על אויב הנשמה הגדול ביותר - העצלות (ואחותה המרושעת - הסופגניה).

 

[גמדים קטנים]

נראה לי שלא הבנת את כוונתי

אני לא מנסה "לאמן" אותו, אני מנסה לפתוח לו את הדלת, בהתחשב בכל המגבלות, ולא לעשות (או לגרום לו לעשות) שום דבר מטופש. ההורים היו שמחים מאד לשלוח אותו למסגרת, כי הם רואים שזה מאד מדבר אליו, אבל גם ככה הם לא סוגרים את החודש.
כשהוא מבקש ללמוד, אני לא רוצה להגיד לו "אני לא יכולה ללמד אותך, כי קונג פו לומדים רק בחוג".

 

[דוד כפרי]

משחקי תגובה

שחרורי יד מתפיסות שונות - רק השחרור, בלי טכניקת השתלטות אחריו;
לתפוס אבן נופלת (מקל, בובה, צעצוע, אייפון (של מישהו שאת לא אוהבת);
סדרות של "כיפים", שאם עושים אותן עם כף היד זה כיפים ואם מעבירים לאמה זה סדרה מובנית של סטיקי-הנדס;
משחקי "חמסה" (את שמה לו "חמסה" ענקית על הראש, הוא צריך לזוז בזמן ולשים לך);

עיקרון מנחה: דברים שמישהו אחר צריך להתחיל בשבילו, והוא צריך להגיב (להבדיל מליזום). אם אף אחד לא יתפוס לו את היד, אין לו ממי להשתחרר, אם לא ישימו לו "חמסה" על הראש אין לו ממה לזוז וכו'.

 

[גמדים קטנים]

תודה!

 

[ommerl]

עדיף שילמד מכות ממך מאשר שילמד בחצר בית הספר

נראה לי.