האחדות

האחדות

לאור כמה דיונים שהיו כאן כמה מילים על האחדות.

מהי האחדות בעצם?

האחדות היא השלם, השלם המוחלט, הכל מכל וכל, חומר, רוח, ארועים, מחשבות, עבר, הווה,עתיד, שידוע ושאינו ידוע, אובייקטיבי וסובייקטיבי.
ובמידה ויבוא מישהו ויאמר "לא ציינת את זה ואת זה" אני מתחייב מראש ובדיעבד שגם אלו כלולים באחדות.

יחד עם זאת האחדות איננה רק אוסף של "פריטים" אלא מערכת מורכבת של פריטים שיש בינהם יחסי גומלין ודינמיקה, השפעות הדדיות והתהוות מתמדת.

נשאלת השאלה, האם באחדות יש מקום לפרטים?
אני, אתה, הוא, זה?

בוודאי, בתוך מכונה גדולה גלגל שיניים אחד יש לו תפקיד יחודי מוגדר ושונה מגלגל שיניים אחר, כל מרכיב דורש התייחסות שונה בעת תחזוקה.
ואם הכל תקין כל גלגל מבצע את התפקיד שהוגדר לו.

יחד עם זאת המכונה איננה רק סך הרכיבים שלה, השלם גדול מסך מרכיביו כיוון שנוסף על המרכיבים יש בה גם מערכת של יחסי גומלין ושיתוף פעולה שמייצר את הערך הנוסף שמקנה למכונה את מהותה כמכונה מעבר לסתם אוסף מרכיבים חסר הקשר.

מאידך לא ניתן להצביע על ה"מכונה" כי אין דבר כזה, זה רק רעיון, ניתן להצביע (בהקשר זה) על כל מרכיב ומרכיב.

כאשר מצביעים על כל מרכיב ומרכיב ניתן לומר: "זה מרכיב א', זה מרכיב ב', זה מרכיב ג'" וכן הלאה
אך באותה נשימה ניתן לומר "זו המכונה, זו המכונה, זו המכונה"

אין סתירה בין השניים, כמו שני צדדים של אותו מטבע הם צד עץ וצד פלי, צדדים נבדלים ומובחנים ובו בזמן שניהם לא אחר מאשר המטבע, אותו מטבע בדיוק.

כך גם באחדות -
יש אבי, ומשה ודוד וכלב ושמש ואור
אף אחד מהם אינו נמצא ב"תוך" האחדות או "עם" האחדות או "חווה" את האחדות
כל אחד הוא האחדות.
כפי שצד עץ אינו נמצא בתוך המטבע או עם המטבע או החווה את המטבע
צד עץ הוא הוא המטבע,

המטבע שמתגלם בהקשר מסויים, ולצורך תפקיד מסויים, כצד עץ. (אם לא היה המטבע מתגלם כצד עץ וצד פלי, איך היינו משחקים עץ או פלי?)

כך גם אבי, משה, דוד, כלב, שמש ואור אלו הם האחדות עצמה המתגלמת בהקשרים מסויימים ולצורך תפקידים מסויימים ככאלה.
 
"כפי שצד מטבע הוא מטבע המתגלם כצד מטבע"

 

ינוקא1

New member
אכן נושא מהותי.

ודעתי שונה כאן מדעתם של רוב המשתתפים.

אין אחדות אמיתית בין חפצים גשמיים - אינני יכול להתאחד עם הקיר הנמצא לידי (ואם אנסה להתאחד איתו זה יהיה לא נעים
)

האחדות היא ההויה האחת המקיימת כל הדברים ונמצאת בתוך כל הדברים.
אם המציאות היא ציור , אז האחדות מתבטאת בבד הציור.

ועם זאת בעולם הגשמי עצמו (בציור עצמו) הדברים נפרדים ואינם באחדות.


כי ישנם בבריאה שני קצוות :

האחד זוהי ההויה בטהרתה , האלוהות - שם אין פרטים נבדלים זה מזה , ואין הרכבה והכל נמצא באחדות "פשוטה" ללא הבדל חלק מחלק.
והקצה השני זה העולם הגשמי - שם הנפרדות היא השולטת. הנפרדות היא אמיתית בעולם הגשמי בדיוק כמו האחדות בעולם הרוחני.

ככל שנמצאים יותר בנפרדות - קיים יותר סבל , שמשמעות הסבל היא בעצם "הריחוק מהאחדות".
(כי כל חלק גשמי הינו חסר והוא מחפש את חסרונו , וזה גורם הסבל)

אך לאדם יש את היכולת להגיע אל האחדות בתודעתו ולא בגשמיותו.
בכך הוא "מקרב" את כל העולם הגשמי אל האחדות הנמצאת בהוויה.
ואז גם הגשמי מזדכך.

(וזוהי מהות רעיון ה"קרבן" שהיה נעשה בבית המקדש - קירוב העולמות והנפרדים אל ההוויה).
 
האחדות כ"עיסה אחידה של חומר"

אם אתה מדמיין את האחדות כעיסה אחידה של חומר כלשהו
אז אתה אכן צודק בהבחנה שלך שאם אתה לא מסוגל "להתאחד" עם הקיר
כנראה שאתה לא נמצא איתו באחדות אמיתית וישנה נפרדות.

אני מציע גישה שונה לאחדות
ההבט האחדותי של האחדות אינו טמון במרקם חסר תכונות מבדילות
או באי היכולת לזהות מרכיבים.

ההבט האחדותי טמון בתלות ההדדית בין המרכיבים.
אתה לא יכול למצוא ולו דבר אחד שהוא קיים באופן עצמאי ובילתי תלוי.
רשת אינסופית של תלויות הדדיות, מורכבות, מתפצלות ומעגליות עד שהדעת לא תוכל לתפוס את כולן ולא תמצא אפילו אטום אחד או חלקיק אלוהי שאינו נתפס ברשת התלויות ההדדיות והקיום המותנה.
בזה באה לידי ביטוי האחדות.
אותה אחדות משותפת לצואת הכלב ולאלוהים
ובו זמנית תפקידם שונה בתכלית.
 

ינוקא1

New member
אני חושב שזוהי אותה הגישה.

ציטוט מדבריך :

"אני מציע גישה שונה לאחדות
ההבט האחדותי של האחדות אינו טמון במרקם חסר תכונות מבדילות
או באי היכולת לזהות מרכיבים.
ההבט האחדותי טמון בתלות ההדדית בין המרכיבים."

במילים שלי המציאות היא ציור , ובציור יש כל מיני דברים שונים זה מזה (= "יכולת לזהות מרכיבים").
ולמרות זאת - הכל מצוייר על אותו בד ציור (= "התלות ההדדית בין המרכיבים").

בד הציור זוהי האחדות , אבל בציור עצמו אין אחדות.
 
זה כבר נשמע אבסורד כשאתה אומר את זה ככה


אלף רעיונות על האחדות אבל האחדות היא אחת.
גם יחודיותה של האחדות היא רעיון.
אז נותר שהאחדות היא מה שהיא.
וזה כבר מיותר להגיד.
 

אסף ב6

New member
זה היה אליי או לינוקא?

אני בכלל לא מתעסק במילה הזאת כמשהו שרלוונטי לי כרגע... יש פנים בזה, כמו האינטרקונקטדנס של הדברים, שאני חוקר, אבל "אחדות" זו מילה שהייתי משתמש בה הרבה אחרי שהייתי משתמש במילה אמת, וגם זה רק ביחס לשקר יחסי, ככה שיש מרחק ממש גדול ביני לבין האחדות.

אולי "חפרתי" מעט אבל רציתי להביע את היחס שלי למילה...
 
אתה בסדר גמור


כתבתי את זה בהמשך להודעתך אבל לא בקשר אליך.
המילים והאופן שבו כתבת את ההודעה עוררו אצלי אי אלו מחשבות שנראה לי נכון לשתף ובהמשך להודעתך נראה לי מקום מתאים.
 
לפעמים נדמה לי...

שאתה לא ממש קורא חלק מההודעות אליהן אתה מגיב.
זה נדמה לי גם לגבי כותבים אחרים כאן בפורום, מדי פעם.
וגם לגבי עצמי זה קצת נדמה לי כך לפעמים


אני מעדיף לקרוא לעומק (הנגיש לי באותו רגע) את ההודעות אליהן אני מגיב. אני מאמין שגם אתה. אני מקווה שהודעה זו נקראה על-ידך באופן שהיה לך מועיל ונעים, הדומה לאופן שבו כתבתי אותה.
 

ינוקא1

New member
זה מוזר מאוד.


כי משום מה הרבה אומרים לי זאת , אך אני מבטיח לך שאני קורא היטב כל הודעה אליה אני מגיב.

הודעות שקראתי ברפרוף או שלא הבנתי - אינני מגיב אליהן , לכן לא הגבתי לכמה הודעות נוספות כאן בפורום.
 
אכן. כשמרגישים כך ומבינים זאת

יש אפשרות למציאת שלמות אישית, משמעות אישית, והמקום האישי עלי אדמות
.
 
האישי הוא רק תפקיד

ראית השלם אכן מפתחת את השלמות האישית.

וכשלא מוצאים שלמות אישית ומשמעות אישית
זה רק אומר שהאישי ממלא תפקיד של "זה שלא מצא שלמות אישית ומשמעות אישית"
גם זה תפקיד וכל תפקיד הוא בעל ערך.
ולו בגלל שהוא חלק מההצגה, חלק מהשלם.
 
פראדוקס

(לקוח מתורת הקבוצות שהיא הבסיס ללוגיקה)

נגדיר קבוצה X כ:
כל הקבוצות שאינן מכילות את עצמן.

על פי ההגדרה פרטי הקבוצה הן קבוצות כלשהן בעצמן.
(אין בעיה להגדיר קבוצה של קבוצות - כמו קבוצת העמים, זו קבוצה לגיטימית שכל פרט בה - עם, גם הוא בתורו קבוצה)

מאחר ש X היא קבוצה בעצמה ניתן לבדוק האם היא עצמה פרט בקבוצה או לא.

השיטה בלוגיקה אומרת:
1. הנח הנחה
2. עשה שימוש בהקשים
3. קבע מסקנה

אם הגעת לסתירה משמע ההנחה שגויה.

הנחה א' - X היא פרט בקבוצה.

אם X היא פרט בקבוצה, אזי היא "קבוצה המכילה את עצמה"
אם היא קבוצה המכילה את עצמה אזי על פי הגדרת X, היא איננה שייכת ל X (רק קבוצות שאינן מכילות את עצמן)
ולכן איננה פרט בקבוצה.

ובקיצור: אם X היא פרט בקבוצה אזי איננה פרט בקבוצה - סתירה!

הנחה ב' - X איננה פרט בקבוצה.
אם X איננה פרט בקבוצה אזי היא "קבוצה שאינה מכילה את עצמה"
אם אינה מכילה את עצמה היא מתאימה להגדרת הקבוצה (קבוצות שאינן מכילות את עצמן) ולכן חלק מהקבוצה.

ובקיצור: אם X אינה פרט בקבוצה אזי היא פרט בקבוצה - סתירה!

מה קיבלנו?

X איננה פרט בקבוצה אך גם איננה פרט שאינו בקבוצה.
פראדוקס!
 

neophile

New member
אחדות זה רעיון אונתולוגי

איך מ"הדבר האחד" התפתחו שאר הדברים

הטאו עוסק בזה, הטנטרה השיוואית , הקבלה .

צריך להבין שזה רעיון שעבדו איתו , שהוביל לשבילים מסויימים , שאפילו יצר שבילים מסויימים(איזוטרים) ובכך נמצא הערך שלו .

לביטוי הדתי האקזוטרי שלו אין ערך מיוחד .
 

neophile

New member
הנפרדות היא מובנת מאליה

ככה אנחנו תופסים את המציאות ,
העבודה עם הרעיון של האחדות מתבצעת על המציאות הזאת של הנפרדות שאנחנו תופסים .
ולכן עולות כל מני שאלות לגיטימיות כמו איך מתוך האחדות בא הריבוי ?
הרי הריבוי זה מה שאנחנו רואים ואת האחדות אנחנו לא רואים ..
ולמשל בקבלה ובטנטרה השיוואית ובטאו יש לכך כל מני דיונים ( לא תשובות בדיוק )

בסופו של דבר כל הסיפורים האלה בין אם זה מהקבלה או מהטאויזם הם נסיונות לתאר מצבי תודעה גבוהים יותר , כשאתה מבין את זה אתה מפסיק לחפש תשובות מילוליות לשאלות שלך ומתחיל להתנסות במצבי התודעה השונים שמציגים לך וכל מני שילובים בינהם .

המשפט הראשון בלימוד הקבלה על פי בעל הסולם , אחרי כל ההקדמות זה - "הוא ושמו אחד"

זה הכי פשוט כביכול וגם משהו שלעולם לא נוכל להבין במלואו .
אפשר לומר שהלימוד של הקבלה מתחיל בזה - ומסתיים בזה .

אפשר גם להביא ציטוט ברוח דומה מהטאויזם .

זה השער ... אתה יכול לעמוד מול השאר כל חייך ואפילו לסגוד לו ואתה יכול להכנס בו .
 
אם זה לא פרקטי תניח לזה.

זה כלל אצבע שאני מאוד ממליץ עליו.
יחד עם זה צריך לדעת שפרקטיקה לא נמצאת בדברים אלא בגישה.

ולעצם דבריך
שאר הדברים לא התפתחו מ"הדבר האחד"
כשם שגלגל הרכב לא התפתח מהרכב
גלגל הרכב הוא הוא הרכב
בלעדיו יהיה זה רכב אחר.

הדברים לא נוצרו מהדבר האחד
הדברים וה"דבר האחד" הם היינו אך.
 
למעלה