יש כמה דברים שאולי אפשר לומר
וגם נאמר כאן, בעבר. אני לא כל כך זוכר אז לא אשיב כדי לא להטעות אותך. גם כך, בלי כתב זו תהיה התייחסות מאד כללית. האות ע' הפכה בעיני גרפולוגים שונים למוקד מעניין ללמוד באמצעותו על המיניות של כותבם, ולא מזמן עלינו על אימפוטנט שקיצר אותה כאילו שחייו מתחילים מהמותניים ומעלה. חשבתי על משהו, אולי אנשים שהאות ע' בכתב וכל מה שמשתמע ממנה יוצרים אצלהם מתיחות ורגישויות, רגשי אשמה וכד', מוצאים פתרון קל וממירים את האות המסובכת הזו שלוקחת מהם כל כך הרבה התחבטויות ולחצים וממירים אותה באות דפוסית ישרת קו, ציורית. המסקנה: כותבי ע' דפוסית ממירים שעשועי מין, סוערים בפוטנציה, בקריאה סולידית של ספרות ילדים עם ציורים של דמויות אנמיות שלא מעוררות שום יצרים חבויים. בוגרי "קליניקה און" וויאגרה דגם 2 מתאפיינים בשיבה אל המקורות, כלומר, לאחר תקופה ממושכת של ע' דפוסית הם עברו לע' מפלצתית כדי לפצות את עצמם על תקופת יובש ממושכת וגם כדי להוכיח לעצמם שהם שוב נמרים. ואם לא הבנת הכל, אין דבר, כל ההתחלות קשות. שבת שלום.
