הכתב היפני
ביפנית יש 3 מערכות כתב עיקריות:
קאנג'י שיטת כתב לוגוגרפית שבה כל אות (הנקראת במקרה הזה סימניה) מסמנת משמעות מסויימת. היפנים ירשו את מערכת הכתב הזאת מהסינים, אבל מאחר ואין קשר בין השפה היפנית לסינית, נאלצו להתאים אותה לשפה שלהם. כתוצאה מכך, לכל סימנית קאנג'י יכולות להיות מספר קריאות שונות (שמתחלקות ל
קריאות-קון,
קריאות-און ונאנורי). בנוסף לזה, נאלצו היפנים להמציא שני מערכות כתב נוספות, כדי לכתוב מילים והטיות שאי אפשר לכתוב בקאנג'י.
הירגאנה כתב פונטי (לפי צליל). בדרך כלל קיימת אות אחת לכל הברה (כאשר לכפעמים משתמשים בשילוב של אותיות). בסה"כ יש בו כ-40 אותיות. ההירגאנה משמשת לרוב לכתיבת סיומות מוטות של מילים (בעיקר פעלים ותארים) או שמות ומילים שאין להן קאנג`י, או שהקאנג`י שלהן קשה יחסית לקהל היעד (למשל בספרי ילדים). בשנים האחרונות יש נטיה להשתמש בהירגאנה לשמות של בנות, בגלל הצורה המעוגלת שלו, שנחשבת ל"נשית".
קטקאנה כתב פונטי (לפי צליל). האותיות מקבילות כמעט בדיוק לאלו שקיימות בהירגאנה, אבל הן נכתבות באופן שונה. בעבר לא היה הבדל ממשי בין הירגאנה וקטקאנה, והם תפקדו רק כשני סגנונות כתב שונים, אבל היום קיימת חלוקה בשימוש, וקטקאנה משמש בעיקר לשמות זרים ומילים משפות זרות. בשנים האחרונות יש נטיה להשתמש בקטקאנה לשמות של בנים, בגלל הצורה המעוגלת שלו, שנחשבת ל"גברית". לפעמים אנשים מוסיפים לשלושת המערכות האלו את הרומאג'י (פירוש ביפנית: "כתב לטיני") שזאת בסך הכל שיטת תעתיק של יפנית באותיות לטיניות.