האור שלי
את אור ראיתי בפעם הראשונה כשבאתי לבקר את אבא שלי במחלקה הגיאטרית בתל השומר,הוא היה סניטר שטיפל במסירות בכל שוכני אגף שלוש,בשבועות הראשונים של האישפוז לא שמתי לב אליו באופן אישי אבל לאט לאט כשדגרתי מול מיטת אבי בחוסר מעש מנסה להעביר את הזמן בחומר קריאה או בתוכנית טלויזיה ללא הצלחה התחלתי לשים לב אליו הייתי מתבוננת בו,רואה איך הוא לוקח בעדינות את ידיה של גלית (זאת ששכבה במיטה הסמוכה) מרים את ראשה ומבצע בה את הבדיקות משתמש בכח לפעמים כשהיה מזהה מצידה התנגדות,למרות שהייתה בלי הכרה שמתי לב למין אושר על פניה מתי שאור היה מטפל בה,התחלתי להרהר עלי ועל אור בכל מיני סיטואציות, במקום ביקור של פעם בשבוע הגברתי את הביקורים רק כדי לראות אותו, את גופו החטוב עטוף בחלוק לבן שעורו השזוף בלט בהם לשמוע את הסבריו ובמיוחד לדימיון ששהשראה נחה עלי שהוא היה באותו החדר ששם התפרעתי ולפעמים הייתי מתעוררת ולא מכירה את עצמי.באותו יום שהזעיקו אותי מהעבודה לאבא זה היה ביום שחברת עו"ד בה עבדתי זכו במכרז גדול והיה לנו אירוע חגיגי והלבשתי בהתאם ואם אותו בגד באתי לבית חולים שמלת מיני שחורה עם מחשוף גב שיער פזור ונעלי עקב ממש לא התפאורה לבית חולים מה לעשות שגם אבא שלי לא אהב לראות אותי אף פעם ככה.איך שאני הולכת במסדרון רואה את המבטים המפשיטים אני רואה את אור בגבו אלי כורן לדלפק ומשוחח את האחות נעמדתי לידו ושאלתי את האחות מה קרה? היא התחילה להתנצל שהיתה אי הבנה ואבא שלך יושן פשוט אור שכח לחבר את אחד המכשירים בלילה לא יודעת מה עבר לי בראש אבל המשפט היחיד שעבר לי בראש זה להגיד לו "עכשיו אתה חייב לי כי בגללך אני לא נמצאת באירוע שאני צריכה להיות בו" אם יהיה ביקוש אני אמשיך
את אור ראיתי בפעם הראשונה כשבאתי לבקר את אבא שלי במחלקה הגיאטרית בתל השומר,הוא היה סניטר שטיפל במסירות בכל שוכני אגף שלוש,בשבועות הראשונים של האישפוז לא שמתי לב אליו באופן אישי אבל לאט לאט כשדגרתי מול מיטת אבי בחוסר מעש מנסה להעביר את הזמן בחומר קריאה או בתוכנית טלויזיה ללא הצלחה התחלתי לשים לב אליו הייתי מתבוננת בו,רואה איך הוא לוקח בעדינות את ידיה של גלית (זאת ששכבה במיטה הסמוכה) מרים את ראשה ומבצע בה את הבדיקות משתמש בכח לפעמים כשהיה מזהה מצידה התנגדות,למרות שהייתה בלי הכרה שמתי לב למין אושר על פניה מתי שאור היה מטפל בה,התחלתי להרהר עלי ועל אור בכל מיני סיטואציות, במקום ביקור של פעם בשבוע הגברתי את הביקורים רק כדי לראות אותו, את גופו החטוב עטוף בחלוק לבן שעורו השזוף בלט בהם לשמוע את הסבריו ובמיוחד לדימיון ששהשראה נחה עלי שהוא היה באותו החדר ששם התפרעתי ולפעמים הייתי מתעוררת ולא מכירה את עצמי.באותו יום שהזעיקו אותי מהעבודה לאבא זה היה ביום שחברת עו"ד בה עבדתי זכו במכרז גדול והיה לנו אירוע חגיגי והלבשתי בהתאם ואם אותו בגד באתי לבית חולים שמלת מיני שחורה עם מחשוף גב שיער פזור ונעלי עקב ממש לא התפאורה לבית חולים מה לעשות שגם אבא שלי לא אהב לראות אותי אף פעם ככה.איך שאני הולכת במסדרון רואה את המבטים המפשיטים אני רואה את אור בגבו אלי כורן לדלפק ומשוחח את האחות נעמדתי לידו ושאלתי את האחות מה קרה? היא התחילה להתנצל שהיתה אי הבנה ואבא שלך יושן פשוט אור שכח לחבר את אחד המכשירים בלילה לא יודעת מה עבר לי בראש אבל המשפט היחיד שעבר לי בראש זה להגיד לו "עכשיו אתה חייב לי כי בגללך אני לא נמצאת באירוע שאני צריכה להיות בו" אם יהיה ביקוש אני אמשיך
