אחרת איך ניתן להסביר את התופעה של המרדף הפאנטי הבלתי פוסק של נשים בשנות ה30-40 לחייהן אחרי בן זוג? חוץ מזה, אני חושבת שבן זוג אמור להשלים אותך ולכן אנשים במערכת יחסים שלמים יותר עם עצמם ומאושרים יותר.
וואלה, אני חושבת שהכל תלוי באדם. שתי דודות שלי לא נשואות, ולא נמצאות במערכות יחסים כי איפשהו הן החליטו שזה לא בשבילן, והכי בריא להן זה להישאר לבד.. אומנם יש להן הרבה חברים וחברות..אבל מבחינה ריגשית אישית אין להן. ולא רע להן, זה האבסורד. ואישה נשואה מאושרת יותר מאישה שחיה עם בן זוג...זה אני חושבת שנכון. כי הזוג הנשוי חיים 20 שנה יחד וגם הזוג השני חיים 20 שנה..אבל יש ביניהם הבדל ולא משנה מה. הנשואים חולקים הכל מתוך שכך זה צריך להיות ועם רצון. הזוג שחי ביחד יודע שבכל רגע הוא יכול לפרוש ומה ששלו נשאר שלו. ואני בטוחה שכל אחד מהם לפעמים בחרדות שמא הבן זוג יעלם. ולנשואים יש תהליך ארוך להיעלמות סופית. אני אישית..וואלה כרגע אני לא מוצאת את עצמי אי פעם חיה בלי בן זוג בכלל ולא במסגרת נישואין...אני מאמינה בכל האהבה וכל העניין, כך שאני חושבת שמן ההגיון זה צריך לקרות..
באמת אין כמו אהבה, אבל כשאת אחרי אהבה ולב שבור, אין כמו ידידים הכי טובים.. תמיד שם בשבילך, ככה שגם להיות לבד זה לא כזה נורא. שביעיסטית?.. את במקרה משבט יעד?