האובדן הפרטי שלי

[נפרטיטי מלכת מצריים1]

האובדן הפרטי שלי

שלום פורום יקר אני איבדתי את אבי בפתאומיות לפני כחודשיים כשהוא כבן-53. אימי קיבלה מאוד קשה את האובדן ולא יוצאת מהבית למעט יציאה לעבודה וחזרה. אני יודעת שהיא שרויה כרגע במצב של אבל, חשוב לי להוציא אותה מהחושך שבו היא שרוייה. יש לציין שלאימי לא היו כל השנים קשר חברתי ורציתי מאוד לקבל מהפורום הנכבד הזה מספר עצות על מנת שאימי תלמד לחיות מחדש אחרי האובדן הקשה, ולמצוא לעצמה תעסוקה, הפעלה, ו/או מפגשים עם נשים אלמנות שנמצאות באותו מצב. תודה רבה

 

[meshi4]

נפרטיטי. משתתפת בצערך.

אמא שלך צריכה את הזמן שלה לעכל את האסון. כשיש הכנה נפשית [כשבן זוג חולה]ההתמודדות מאוד קשה.כל שכן כשזה קורה בפתאומיות. חשוב שתתמכו בה ,תקשיבו לה,תבקרו אותה.אבל זה ענין של זמן והסתגלות למצב החדש.ההתאוששות שלה תלויה במידה רבה בה ,בחוזק שלה, וברצון שלה להתמודד במציאות החדשה בבוא הזמן.