האהבה שלנו
מילים של שעת לילה מאוחרת... לילה בו אני יושבת ומחשבותיי נזרקות לחלל האוויר, לעבר יעד ברור... נשלחות אליך... שייכות לך... געגועיי מתוקים יותר מבעבר... מציפים אותי במאין שלווה מבורכת... מיוחלת... לוחשים לי כי הם שוחים בנהרות הדמיון יחד עם געגועייך... מחשבותיי נפגשות עם מחשבותייך... שזורות יחדיו... בואי ונצא במחול... אני ואת... נשב ונסתכל אחת אל השניה... עינינו עצומות ופנינו זורחות עם חיוך... נרקוד יחדיו מבלי להתעייף... מבלי שאיש יפריע... בקצב שנועד רק לרגלינו... לשירתם של הפיות והשדים... למילותיו של השקט... בואי לרקוד איתי. מילים מתוקות של שעת לילה מאוחרת... אולם המילים האלו, שנכתבות כשדמותך לנגד עיניי, תמיד מתוקות... הן תמיד משחקות על לשוני... מעלות חיוך בעיניי... אני מרגישה אותך עוטפת את כולי... יושבת על גג ביתי ומציפה אותו בחיוכך... מרגישה את עינייך הירוקות מאירות את דרכי... את איתי... בכל צעד שאני עושה... בכל נשימה שאני לוקחת אל ריאותיי... את בתוכי... שוחה בדמי... מטפסת על שערותיי... אז עכשיו... כשגעגועיי קשים ומתוקים כאחד... בואי ונצא במחול משותף... מחול השייך רק לנו... נקשיב לשירתן של הפיות... לתפילתם של השדים... ננוע בתשוקה, גופותינו מפותלים אחד בשני... ננוע לאורו העוטף של הירח... רק לנו... מילותיו של השקט האהבה שלנו
