האהבה מתה

[אקווה]

בדיוק אתמול

שמעתי על זוג, בסביבות גיל ה- 25 (לפחות היא), שהתחתנו לפני שנה, הביאו לעולם תינוקת מדהימה ועכשיו הם בהליכי גירושין.. וזה כל כך עצוב שזה ככה. לא מספיק הם סבלו מהקטע, לתמונה נכנסה תינוקת שצריכה עכשיו לחיות בבית לא שלם... אז נכון, עדיף להתגרש מאשר להשאר כל החיים לא מאושרים, אבל חבר´ה, תחשבו קצת.. יש נטייה ללחוץ מהר מדי על ההדק... החלטתם להתחתן? סבבה, הלוואי יצליח. אבל אל תמהרו כל כך להקים משפחה. תראו קודם איך אתם חיים יחד כזוג נשוי, זה הרי לא תמיד אותו דבר כמו סתם להיות חברים או אפילו לגור ביחד. לא סתם אומרים שאנשים משתנים אחרי הנישואין. זה בא מאיזה מקום.. אז איזי איזי, אח"כ יש עוד אנשים, בשר מבשרכם, שנפגעים מהפזיזות... אני עוד מאמינה באהבת אמת, אבל גם מציאותית ויודעת שלא תמיד דברים מסתדרים. אז רק לחשוב טוב לפני שעושים דברים, לדעתי זה מה שיכול לעזור...

 

[ילדה יפה בלבן]

כול מה שאמרת נכון אבל עדיין ....

אחרי שיש ילד מתחילות הבעיות ... בשנת הנישואין השישית שלי הבאתי ילד. וזה מבחירה מוחלטת כי רצינו להביא ילד כשהמערכת יחסים שלנו הכי יציבה ומושלמת שיכול להיות . וככה היה. זוג יונים של ממש. הכול מושלם. והינה בא הילד, ועם כול הנהדר שבזה הגיעו גם סדקים שמעולם לא היו קיימים בזוגיות. הגיעו ויכוחים. הגיעה אדישות וכו´.... וקדם לכן - באמת שהיה פשוט מושלם !! אז הינה... חשבנו לפני שהבאנו ילד, חשבנו לפני שהתחתנו ו...???????? לא לי טוב היום , ולא לו ...

 

[סיווקס]

הסיבות המקוריות

שמהן התפתח "מוסד" הנישואין הן יותר השרדותיות, אם כי עם הזמן נוספו עוד סיבות. הגדרת האהבה כסיבה ראשית די ספציפית למאתיים השנים האחרונות דווקא, נישואין שמאות הקודמות לא היו ממש מבוססים על אהבה. מעמד, יכולת לפרנס ולהגן, כמו גם היכולת להביא יותר צאצאים, היו הסיבות העיקרות (שהן די הסיבות המקוריות וההשפעה שלהן ניכרת עד היום בצורה שבה אנו בוחרים בני/בנות זוג). אני לא מזלזל באהבה, חלילה, בימינו אהבה זה גורם חשוב יותר מבמאות הקודמות, אבל הנקודה היא שגם היום יש עדיין עדיפות לתאים משפחתיים מבחינת חוזק הקהילה המכילה אותם. נכון שהיום הרבה יותר קל להיות משפחה חד הורית מאשר פעם, כי בכללי החברה המערבית יותר מבוססת וחזקה ויכולה להכיל משפחות כאלו (ולכן יש יותר משפחות כאלו בחברה המערבית מאשר בארצות אחרות). אני מודה שאני מציג את כל העניין מנקודת מבט אנתרופולוגית יותר, אבל זה די התעוררתי לנקודת מבט הזאת לאחרונה בעקבות הספר "השמפנזה השלישי" (אני ראיתי שיש גירסה שלו גם בעיברית - ממש מעניין ומשכיל למי שרוצה!). אני אישית מאמין שאני אתחתן (בעיקר כי אני רוצה ילדים) ואני משוכנע שאני אבצע את הבחירה בעיקר על סמך אהבה (שזה מה שעוזר להתמודד עם כל הבעיות, לפחות, אם לא יותר, בהתחלה).