האהבה הזאת...
אני לא מבין איך עוד פעם זה קרה לי איך שוב הלב שלי נפל ואיתו נפלתי גם אני אני לא מצליח להבין את הדברים הכל נראה אפל והתקווה היא הרגש הכי גרוע שיכול להיות עכשיו\
חשבתי שהפעם זאת זאת היא ! האחת חשבתי שמצאתי את שהלב שלי חיפש במשך זמן רב
אחרי שנה של דיכאון ואיסוף של השברים שההיא הותירה מאחוריה הצלחתי לאסוף את עצמי והכרתי מישהי חדשה , פחות יפה מקודמתה פחות חכמה מקודמתה אבל כל כך טובה !
לראשונה בחיי יכולתי לחוש באהבה הדדית להרגיש מה היא אהבה אמיתי , להיות נאהב בלי סוף להרגיש מה זה שמישהו מתגעגע אליך והולך כנגד כל הסיכויים רק בשביל לראות אותי .
אז הפעם זה לא היה שונה, אנחנו בני האדם מזמנים לעצמינו את אותו בסיס לכל מערכת היחסים אז גם היא גרה בחו"ל וגם היא הבטיחה שתעשה עלייה .
בלי סוף הייתה מגיעה לארץ והייתה מאוהבת . הצהירה שזהו מצאה את אהבת חייה ורוצה להתחתן היום לפני מחר ואני מהצד הלו הלו לאט לאט אבל לא היה אפשרות להאט וככה הקשר הזה נגמר אחרי השקעה כל כך גדולה אהבה כל כך גדולה כל כך הרבה הקרבות ונסיעות שוב אני מוצא את עצמי לבד במיטה גדולה על עיניים דומעות ולב שבור . לחשוב שעכשיו צריך להתחיל הכל מחדש לאסוף את השברים ולהרשות לעצמך עוד הפעם להתאהב , כאילו שזה פשוט . ואז שאתה מגלה כל כך הרבה דברים כי תשובות תמיד מגיעות בסופו של דבר. הפחד הזה !
החוסר וודאות , האם חזרה אל האקס או לא , ולמה בעצם נתתלי במשך חודשיים לחשוב שאנחנו חוזרים ובסופו של יום בום!!! שוב דבר לא קורה והכל מתפוצץ .
חודש וחצי כבר אין לי קשר ממשי איתה , רק פה ושם הודעות ופה ושם פוסטים שהיא מפרסמת ואני מנסה לשייך את זה אליי
בשביל מה אני לא מבין היא נתנה לי לחלום ולמה היא לא סיפרה לי שהיא פרודה רק חודש ממנו , הרי יצאה איתו חמש שנים זה לא דבר של מה בכך , הייתי מבין אם הייתה מודה היינו לוקחים את זה יותר לאט אבל הכל היה מהר והינה זה היתפוצץ היא כבר לא רוצה אותי , במשך תקופה כל כך גדולה להיות איתה ולחלום והכל מתפוצץ , פעם שנייה ריבונו של עולם. אני כל כך מתגעגע אלייה , למגע האוהב שלה , לחום שלה ולשיחות הארוכות לכיף שהיינו עושים ביחד . והינה אני היום כמו דביל מחכה ומחכה שאולי היא תבין שהיא טועה ותחזור והתקווה הזאתי חונקת ומונעת להמשיך האלה למשהו יותר טוב . כי הלב יותר משפיע כי אף אחד לא יכול ללכת נגד הלב ואהבה הזאתי ? טונות של אהבה טונות של געגועים , מה אעשה איתם הרי לעיניי כולם היא נהייתה אחרת , היא כבר לא אותו בן אדם , משהו קרה , שאף אחד לא יודע שגרם להכל להתפוצץ תוך רגע אלוהים אדירים אני ממש אוהב אותה והלב שלי צועק הנשמה שלי כבר עייפה קצת שקט ושלווה זה מה שאני מבקש אני לא רוצה הרבה אני רוצה רק יציבות אני באמת נותן הכל ומקדיש את עצמי למען האהבה ואני כל כך מקווה לקצת טוב לקצת חזרה . החיוך שלה הזה כל כך חסר לי המילים היפות והכינויים , התכנונים לחתונה היפה שלנו ולחיים הטובים שחיכו לנו , לשנינו , הכל היה לנו , אני כבר לא יודע מה אני כותב אבל לא טוב לי והלב שלי רוצה אליה רוצה לסלוח לה על הכל והעיניים דומעות מחכות לרגע שהיא תתפקח ותבין את הטעות שהיא עושה .
איך פעם נוספת נתתי לעצמי ליפול אני לא יודע למה לא שמרתי על עצמי למרות שידעתי שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל לא חשבתי שאני אחזור לאותה נקודה של סבל וחוסר תפקוד , בלי שינה בלי כיף אני כבר לא בן 16 ואני רוצה יציבות אבל הכאב הזה איך שהוא משתלט על הכל והורס ימים ולילות במחשבה אלייה ועל כל הטוב שהיה לנו אל כל השאלות של למה ואיך על נתב"ג שלאנשים רבים נראה כחופש ורק לי הוא נראה כסיכון כסימני שאלה , כמה נסיעות וכמה אכזבות , חשבתי שהפעם זה יהיה שונה חשבתי שזה יהיה אחרת חשבתי חדש ראיתי חדש חייתי חדש והרגשתי אמיתי שלם וידעתי שבמאי אתחתן זה רק מוכיח כמה אסור לתכנן וכמה צריך להיזהר בחיים האלה . והיום מה נותר ? רק המתנות וציפיות .
מה היא אהבה בכלל , אולי אני חותר תחת אמונות שכבר לא קיימות אני רק בן 25 למה הכל שונה כאן למה אי אפשר לאהוב בלי דרמות בלי אקשן רק נחת ואהבה הדדית .
היום אני כבר לא יודע אם היא אוהבת אותי כמו שאהבה שהיינו ביחד , רק 4 חודישם מהפרידה פחות חודשיים תקוות שווא . אני כבר לא יודע אם היא מרגישה או מתגעגעת אני כבר לא יודע כלום , יודע רק שהזמן טס לו כמו סילון אבל הזמן לא מוחק כלום והפצעים לא מגלידים הכאב נשאר ולא מרפה והלילות ארוכים והפחד הזה להשאר לבד , הפחד הזה להרפות ולשחרר לתת מקום למשהו יותר טוב , חיוכים מזוייפים בשביל לתת לאנשים להאמין שהפעם לא נפלת ולמדת כן!! ממש!! רק יותר גרוע . שעות אני יכול לכתוב אבל הלב שלי כבר עייף , מחכה לה שתחזור אוהב המון ומתגעגע ולא יכול להבין או לקבל שזה נגמר ושהחיים ממשיכים ואולי להאמין שתהיה חזרה , להפנים שאף פעם לא ניתן לאבד מישהו שאוהב אותך שזה לא קיים ושמה ששלך שלך אני כבר לא יודע כלום מקווה לטוב ומקווה שהלב ילמד לא לאהוב לעולם
אני לא מבין איך עוד פעם זה קרה לי איך שוב הלב שלי נפל ואיתו נפלתי גם אני אני לא מצליח להבין את הדברים הכל נראה אפל והתקווה היא הרגש הכי גרוע שיכול להיות עכשיו\
חשבתי שהפעם זאת זאת היא ! האחת חשבתי שמצאתי את שהלב שלי חיפש במשך זמן רב
אחרי שנה של דיכאון ואיסוף של השברים שההיא הותירה מאחוריה הצלחתי לאסוף את עצמי והכרתי מישהי חדשה , פחות יפה מקודמתה פחות חכמה מקודמתה אבל כל כך טובה !
לראשונה בחיי יכולתי לחוש באהבה הדדית להרגיש מה היא אהבה אמיתי , להיות נאהב בלי סוף להרגיש מה זה שמישהו מתגעגע אליך והולך כנגד כל הסיכויים רק בשביל לראות אותי .
אז הפעם זה לא היה שונה, אנחנו בני האדם מזמנים לעצמינו את אותו בסיס לכל מערכת היחסים אז גם היא גרה בחו"ל וגם היא הבטיחה שתעשה עלייה .
בלי סוף הייתה מגיעה לארץ והייתה מאוהבת . הצהירה שזהו מצאה את אהבת חייה ורוצה להתחתן היום לפני מחר ואני מהצד הלו הלו לאט לאט אבל לא היה אפשרות להאט וככה הקשר הזה נגמר אחרי השקעה כל כך גדולה אהבה כל כך גדולה כל כך הרבה הקרבות ונסיעות שוב אני מוצא את עצמי לבד במיטה גדולה על עיניים דומעות ולב שבור . לחשוב שעכשיו צריך להתחיל הכל מחדש לאסוף את השברים ולהרשות לעצמך עוד הפעם להתאהב , כאילו שזה פשוט . ואז שאתה מגלה כל כך הרבה דברים כי תשובות תמיד מגיעות בסופו של דבר. הפחד הזה !
החוסר וודאות , האם חזרה אל האקס או לא , ולמה בעצם נתתלי במשך חודשיים לחשוב שאנחנו חוזרים ובסופו של יום בום!!! שוב דבר לא קורה והכל מתפוצץ .
חודש וחצי כבר אין לי קשר ממשי איתה , רק פה ושם הודעות ופה ושם פוסטים שהיא מפרסמת ואני מנסה לשייך את זה אליי
בשביל מה אני לא מבין היא נתנה לי לחלום ולמה היא לא סיפרה לי שהיא פרודה רק חודש ממנו , הרי יצאה איתו חמש שנים זה לא דבר של מה בכך , הייתי מבין אם הייתה מודה היינו לוקחים את זה יותר לאט אבל הכל היה מהר והינה זה היתפוצץ היא כבר לא רוצה אותי , במשך תקופה כל כך גדולה להיות איתה ולחלום והכל מתפוצץ , פעם שנייה ריבונו של עולם. אני כל כך מתגעגע אלייה , למגע האוהב שלה , לחום שלה ולשיחות הארוכות לכיף שהיינו עושים ביחד . והינה אני היום כמו דביל מחכה ומחכה שאולי היא תבין שהיא טועה ותחזור והתקווה הזאתי חונקת ומונעת להמשיך האלה למשהו יותר טוב . כי הלב יותר משפיע כי אף אחד לא יכול ללכת נגד הלב ואהבה הזאתי ? טונות של אהבה טונות של געגועים , מה אעשה איתם הרי לעיניי כולם היא נהייתה אחרת , היא כבר לא אותו בן אדם , משהו קרה , שאף אחד לא יודע שגרם להכל להתפוצץ תוך רגע אלוהים אדירים אני ממש אוהב אותה והלב שלי צועק הנשמה שלי כבר עייפה קצת שקט ושלווה זה מה שאני מבקש אני לא רוצה הרבה אני רוצה רק יציבות אני באמת נותן הכל ומקדיש את עצמי למען האהבה ואני כל כך מקווה לקצת טוב לקצת חזרה . החיוך שלה הזה כל כך חסר לי המילים היפות והכינויים , התכנונים לחתונה היפה שלנו ולחיים הטובים שחיכו לנו , לשנינו , הכל היה לנו , אני כבר לא יודע מה אני כותב אבל לא טוב לי והלב שלי רוצה אליה רוצה לסלוח לה על הכל והעיניים דומעות מחכות לרגע שהיא תתפקח ותבין את הטעות שהיא עושה .
איך פעם נוספת נתתי לעצמי ליפול אני לא יודע למה לא שמרתי על עצמי למרות שידעתי שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל לא חשבתי שאני אחזור לאותה נקודה של סבל וחוסר תפקוד , בלי שינה בלי כיף אני כבר לא בן 16 ואני רוצה יציבות אבל הכאב הזה איך שהוא משתלט על הכל והורס ימים ולילות במחשבה אלייה ועל כל הטוב שהיה לנו אל כל השאלות של למה ואיך על נתב"ג שלאנשים רבים נראה כחופש ורק לי הוא נראה כסיכון כסימני שאלה , כמה נסיעות וכמה אכזבות , חשבתי שהפעם זה יהיה שונה חשבתי שזה יהיה אחרת חשבתי חדש ראיתי חדש חייתי חדש והרגשתי אמיתי שלם וידעתי שבמאי אתחתן זה רק מוכיח כמה אסור לתכנן וכמה צריך להיזהר בחיים האלה . והיום מה נותר ? רק המתנות וציפיות .
מה היא אהבה בכלל , אולי אני חותר תחת אמונות שכבר לא קיימות אני רק בן 25 למה הכל שונה כאן למה אי אפשר לאהוב בלי דרמות בלי אקשן רק נחת ואהבה הדדית .
היום אני כבר לא יודע אם היא אוהבת אותי כמו שאהבה שהיינו ביחד , רק 4 חודישם מהפרידה פחות חודשיים תקוות שווא . אני כבר לא יודע אם היא מרגישה או מתגעגעת אני כבר לא יודע כלום , יודע רק שהזמן טס לו כמו סילון אבל הזמן לא מוחק כלום והפצעים לא מגלידים הכאב נשאר ולא מרפה והלילות ארוכים והפחד הזה להשאר לבד , הפחד הזה להרפות ולשחרר לתת מקום למשהו יותר טוב , חיוכים מזוייפים בשביל לתת לאנשים להאמין שהפעם לא נפלת ולמדת כן!! ממש!! רק יותר גרוע . שעות אני יכול לכתוב אבל הלב שלי כבר עייף , מחכה לה שתחזור אוהב המון ומתגעגע ולא יכול להבין או לקבל שזה נגמר ושהחיים ממשיכים ואולי להאמין שתהיה חזרה , להפנים שאף פעם לא ניתן לאבד מישהו שאוהב אותך שזה לא קיים ושמה ששלך שלך אני כבר לא יודע כלום מקווה לטוב ומקווה שהלב ילמד לא לאהוב לעולם
ואני באמת שמח .