האהבה הוירטואלית שלי..
אמ.. את נ' הכרתי בבלוג TV, וכשראיתי אותו בפעם הראשונה ממש לא התרגשתי ממנו. הסיבה היחידה שעברנו לשיחות באייסיקיו הייתה שרציתי לשלוח לו שיר של דוד שלי מכיוון שהוא אהב שירים במרוקאית (והוא היה אשכנזי).. יום אחד השתעממתי וכתבתי לו והייתה לנו שיחה ממש ארוכה ונחמדה והפכנו לידידים טובים ודיברנו כל יום..
היו לנו שיחות ממש נחמדות יחד.. התחלתי ללמוד על נרגילות,העשרתי את הידע הרב שכבר היה לי.. כלומר, הכנסתי עוד שטויות לראש.. עישנתי פעם אחת.. שכטה אחת.. זה היה כלום.. אוויר להכניס לראות רק שבמקרה הזה.. עשן. והוא רצה לפגוש אותי.. ואני אותו. הוא כל הזמן הבריז לי עד שיום אחד היה לבת דודה שלי יום הולדת,וזה היה בישוב שבו הוא גר.. אז הלכתי על זה ונפגשנו בזמן הארוע.. שעה נעלמתי להם.. סבא וסבתא נלחצו.. אבל יצאתי מזה מהר. כשראיתי אותו בפעם הראשונה.. הרגשתי משהו.. אבל לא חשבתי שזה רציני. רק 10 ימים אחרי זה, כשהוא היה אצלי בבית.. התחלתי להבין שמה שיש לי אליו זה הרבה יותר חזק.. ונכנסתי למין מערבולת רגשות.. סיפרתי לו והוא אמר לי שהיו לו קשרים בעבר שלא נגמרו טוב.. ובגלל זה הוא מעדיך ללכת עם דברים לאט.. ואז הוא אמר שהוא מחבב אותי אבל רוצה לתת לדברים לזרום.. אז חודש חיכיתי שהדברים יזרמו.. וכלום לא קרה.. כלום. הוא רק התרחק ממני בהדרגה.. התחמק.. זה כל כך כאב.. הוא השאיר אותי באוויר.. לא היה אכפת לו.. ואז התפוצצתי וכתבתי לו מכתב.. והתגובה שלו הייתה שהוא לא ישכח אותי לא משנה מה.. והאשים את התקופה. בשלב מאוחר יותר, בת דודה שלי דיברה איתו והסתבר לי בעקיפין שהוא מראש פסל את האפשרות שלנו יחד.. הוא לא נמשך אליי.. הוא לא אהב אותי.. הוא יצא עם עוד בנות.. וזו לא תקופה.. זה פשוט לא זה,אני לא המושלמת שלו.. והוא אידיוט, מרח אותי בסיפורים במקום להגיד לי את האמת.. עכשיו אנחנו סתם מדברים מידי פעם.. ולפעמים אני מרגישה שיש לו משהו כלפיי.. אבל אני לא אומרת כלום.
אמ.. את נ' הכרתי בבלוג TV, וכשראיתי אותו בפעם הראשונה ממש לא התרגשתי ממנו. הסיבה היחידה שעברנו לשיחות באייסיקיו הייתה שרציתי לשלוח לו שיר של דוד שלי מכיוון שהוא אהב שירים במרוקאית (והוא היה אשכנזי).. יום אחד השתעממתי וכתבתי לו והייתה לנו שיחה ממש ארוכה ונחמדה והפכנו לידידים טובים ודיברנו כל יום..
היו לנו שיחות ממש נחמדות יחד.. התחלתי ללמוד על נרגילות,העשרתי את הידע הרב שכבר היה לי.. כלומר, הכנסתי עוד שטויות לראש.. עישנתי פעם אחת.. שכטה אחת.. זה היה כלום.. אוויר להכניס לראות רק שבמקרה הזה.. עשן. והוא רצה לפגוש אותי.. ואני אותו. הוא כל הזמן הבריז לי עד שיום אחד היה לבת דודה שלי יום הולדת,וזה היה בישוב שבו הוא גר.. אז הלכתי על זה ונפגשנו בזמן הארוע.. שעה נעלמתי להם.. סבא וסבתא נלחצו.. אבל יצאתי מזה מהר. כשראיתי אותו בפעם הראשונה.. הרגשתי משהו.. אבל לא חשבתי שזה רציני. רק 10 ימים אחרי זה, כשהוא היה אצלי בבית.. התחלתי להבין שמה שיש לי אליו זה הרבה יותר חזק.. ונכנסתי למין מערבולת רגשות.. סיפרתי לו והוא אמר לי שהיו לו קשרים בעבר שלא נגמרו טוב.. ובגלל זה הוא מעדיך ללכת עם דברים לאט.. ואז הוא אמר שהוא מחבב אותי אבל רוצה לתת לדברים לזרום.. אז חודש חיכיתי שהדברים יזרמו.. וכלום לא קרה.. כלום. הוא רק התרחק ממני בהדרגה.. התחמק.. זה כל כך כאב.. הוא השאיר אותי באוויר.. לא היה אכפת לו.. ואז התפוצצתי וכתבתי לו מכתב.. והתגובה שלו הייתה שהוא לא ישכח אותי לא משנה מה.. והאשים את התקופה. בשלב מאוחר יותר, בת דודה שלי דיברה איתו והסתבר לי בעקיפין שהוא מראש פסל את האפשרות שלנו יחד.. הוא לא נמשך אליי.. הוא לא אהב אותי.. הוא יצא עם עוד בנות.. וזו לא תקופה.. זה פשוט לא זה,אני לא המושלמת שלו.. והוא אידיוט, מרח אותי בסיפורים במקום להגיד לי את האמת.. עכשיו אנחנו סתם מדברים מידי פעם.. ולפעמים אני מרגישה שיש לו משהו כלפיי.. אבל אני לא אומרת כלום.
