האדם מול אלוהים, תחילת התפיסה
מה הערך הכי גדול בחיי אדם, הוא עצמו לרגע, כול ידע שהוא יכול לצבור, התקדמות בחיים, קבלה והבנה ,התחסדות,הרגשה טובה, חיוך על הבוקר, נשיקה אוהבת, חיבוק,עבודה טובה, הבנה פנימית. כול זה מה שהאדם מביא לעצמו, בשביל לקבל את כול זה האדם צרייך להשקיע,להסיג בידים שלו,ולעבוד בשביל, אם האדם רוצה את זה הוא יכול להסיג עם מעט עבודה. מהו רוח האלוהים, רוח עליונה, שתפקידה להיות מעלינו, בעלת יכולת השפעה גדולה משלנו ,בגללה הגענו על הלום, אם היא תביא נס נלך רחוק יותר. שאדם גוסס , מעל המיטה שלו יושבת אישה אוהבת ונושאת תפילה , לאלוהים, שיציל ממות, הוא ימות בסוף היום או מחר, וזה לא קשור לאלוהים, זה קשור לשני חבילות סיגריות שהוא גמר ביום. שמדברים על המציאות לגבי אדם , המציאות הוא מה שהוא רואה, הוא רואה שמים ירוקים זה המציאות,המציאות הוא כול הסביבה, גם העבודה החדשה, והנמלים שפלשו לאמבטיה. אלוהים ביחס למציאות ,הוא הגורם העליון שעושה את הרוב. ביחס למציאות שלי, אני עשיתי את הרוב , אני למדתי, ואני השארתי בגדים על הרצפה בסלון, ואוכל על השולחן של המטבח, ביחס למציאות שלי אני עשיתי את הרוב, אז מה אני אלוהים? ואם אלוהים באמת ברא אותנו, זה הופך אותו לאלוהים בתפיסה שלנו?. סך הכול אנחנו הכוח העליון החיים שלנו, אם בא לנו נתקע כדור בראש היום, לא צרייך בשביל זה אלוהים חפיסת סיגריות או סתם מחלה ואנחנו הם אלו ששולטים על המציאות שלנו, לא של האחר, אבל המציאות כלפינו היא מה שאנחנו רואים, והאלוהים במציאות שלנו הוא מי ששולט על המציאות אנחנו! אז למה בראנו את אלוהים, כי אנחנו מפחדים מכול האחריות, כי יש דברים שלא חשבנו שנצליח לפתור לבד וכי הינו צרכים חיזוק, אבל אתם כבר יודעים את כול זה לא?, חס ושלום
מה הערך הכי גדול בחיי אדם, הוא עצמו לרגע, כול ידע שהוא יכול לצבור, התקדמות בחיים, קבלה והבנה ,התחסדות,הרגשה טובה, חיוך על הבוקר, נשיקה אוהבת, חיבוק,עבודה טובה, הבנה פנימית. כול זה מה שהאדם מביא לעצמו, בשביל לקבל את כול זה האדם צרייך להשקיע,להסיג בידים שלו,ולעבוד בשביל, אם האדם רוצה את זה הוא יכול להסיג עם מעט עבודה. מהו רוח האלוהים, רוח עליונה, שתפקידה להיות מעלינו, בעלת יכולת השפעה גדולה משלנו ,בגללה הגענו על הלום, אם היא תביא נס נלך רחוק יותר. שאדם גוסס , מעל המיטה שלו יושבת אישה אוהבת ונושאת תפילה , לאלוהים, שיציל ממות, הוא ימות בסוף היום או מחר, וזה לא קשור לאלוהים, זה קשור לשני חבילות סיגריות שהוא גמר ביום. שמדברים על המציאות לגבי אדם , המציאות הוא מה שהוא רואה, הוא רואה שמים ירוקים זה המציאות,המציאות הוא כול הסביבה, גם העבודה החדשה, והנמלים שפלשו לאמבטיה. אלוהים ביחס למציאות ,הוא הגורם העליון שעושה את הרוב. ביחס למציאות שלי, אני עשיתי את הרוב , אני למדתי, ואני השארתי בגדים על הרצפה בסלון, ואוכל על השולחן של המטבח, ביחס למציאות שלי אני עשיתי את הרוב, אז מה אני אלוהים? ואם אלוהים באמת ברא אותנו, זה הופך אותו לאלוהים בתפיסה שלנו?. סך הכול אנחנו הכוח העליון החיים שלנו, אם בא לנו נתקע כדור בראש היום, לא צרייך בשביל זה אלוהים חפיסת סיגריות או סתם מחלה ואנחנו הם אלו ששולטים על המציאות שלנו, לא של האחר, אבל המציאות כלפינו היא מה שאנחנו רואים, והאלוהים במציאות שלנו הוא מי ששולט על המציאות אנחנו! אז למה בראנו את אלוהים, כי אנחנו מפחדים מכול האחריות, כי יש דברים שלא חשבנו שנצליח לפתור לבד וכי הינו צרכים חיזוק, אבל אתם כבר יודעים את כול זה לא?, חס ושלום