האדם הבוחר
- פותח הנושא ינוקא1
- פורסם בתאריך
סיבתיות ובחירה
אפשר לקחת אחריות אם מבינים איזה תוצאות יש לבחירה שלנו.
אבל לשם כך אנחנו צריכים להבין שיש סיבה ותוצאה, ומה היחס ביניהן.
אם כך , אנחנו תוצאה של הנסיבות. ההווה שלנו הוא תוצאה של בחירות
שנעשו בעבר, מעשים שנעשו בעבר , דברים שקרו בעבר.
אם תרצה, אפשר לומר שאדם הוא קורבן של הנסיבות.
האחריות היא כלפי העתיד. לא כלפי העבר. להתנער מאחריות
זה לעצום עיניים מול האפשרויות שיש, על מה שאפשר לעשות ולומר,
וכיצד זה יגרום לדברים אחרים.
אפשר לקחת אחריות אם מבינים איזה תוצאות יש לבחירה שלנו.
אבל לשם כך אנחנו צריכים להבין שיש סיבה ותוצאה, ומה היחס ביניהן.
אם כך , אנחנו תוצאה של הנסיבות. ההווה שלנו הוא תוצאה של בחירות
שנעשו בעבר, מעשים שנעשו בעבר , דברים שקרו בעבר.
אם תרצה, אפשר לומר שאדם הוא קורבן של הנסיבות.
האחריות היא כלפי העתיד. לא כלפי העבר. להתנער מאחריות
זה לעצום עיניים מול האפשרויות שיש, על מה שאפשר לעשות ולומר,
וכיצד זה יגרום לדברים אחרים.
אתה אומר "אנחנו תוצאה של הנסיבות".
ואני אומר "אנחנו תוצאה של הפרשנות שלנו לנסיבות".
 
איך אמר אפיקטטוס ?
"מה שמטריד את האנשים אינם הדברים עצמם, אלא דעתם על הדברים"
 
בסופו של דבר , לא הנסיבות יוצרות את עולמינו הפנימי , אלא הפרשנויות שאנחנו נותנים לנסיבות.
 
לדוגמה -
אירוע נוראי של התעללות , מות קרוב וכדומה , יכולים להיות טריגר לאדם אחד להסתגר בבית ולנבול , ולאדם אחר טריגר להקדיש את חייו לעשיה כדי לדאוג שדברים כאלו לא יקרו.
 
התפקיד של המטפל פעמים רבות הוא "לשבור" פרשנויות מזיקות (כלומר שגורמות למטופל לנבול) , וליצור פרשנויות חדשות במקומן - פרשנויות "מעודדות חיים".
 
 
ואני אומר "אנחנו תוצאה של הפרשנות שלנו לנסיבות".
 
איך אמר אפיקטטוס ?
"מה שמטריד את האנשים אינם הדברים עצמם, אלא דעתם על הדברים"
 
 
לדוגמה -
אירוע נוראי של התעללות , מות קרוב וכדומה , יכולים להיות טריגר לאדם אחד להסתגר בבית ולנבול , ולאדם אחר טריגר להקדיש את חייו לעשיה כדי לדאוג שדברים כאלו לא יקרו.
 
התפקיד של המטפל פעמים רבות הוא "לשבור" פרשנויות מזיקות (כלומר שגורמות למטופל לנבול) , וליצור פרשנויות חדשות במקומן - פרשנויות "מעודדות חיים".
 
 
למה אתה חושב
שהסתגרות ועשיה הם דברים שונים או אפילו הפכים?
ולמה הטיפול הוא לגרום או לעזור לא להסתגר ולעשות?
חייב לומר לך, שישנם בני אדם שטוב יהיה אם יסתגרו ואחרים שלא.
כל מה שצריך כמטפל, הוא לגלות את מהותו של האדם ולעזור לו לפעול לפיו.
אם נגרום לאדם לפעול נגד מהותו, זה כלל לא חשוב מה יעשה ואיך יעשה, זה כבר יהיה משהו מזויף...
שהסתגרות ועשיה הם דברים שונים או אפילו הפכים?
ולמה הטיפול הוא לגרום או לעזור לא להסתגר ולעשות?
חייב לומר לך, שישנם בני אדם שטוב יהיה אם יסתגרו ואחרים שלא.
כל מה שצריך כמטפל, הוא לגלות את מהותו של האדם ולעזור לו לפעול לפיו.
אם נגרום לאדם לפעול נגד מהותו, זה כלל לא חשוב מה יעשה ואיך יעשה, זה כבר יהיה משהו מזויף...
הסתגרות ועשיה , בגדול ,
הם הפכים :
 
חורף וסתיו (הסתגרות).
קייץ ואביב (עשיה).
 
יום - עשיה.
לילה - הסתגרות.
 
וכו' וכו'.
 
זה נכון שכמו שיש מדינות שהאיזון הטבעי שלהן הוא "הרבה חורף מעט קייץ" וההיפך , יש גם אנשים כאלו.
 
אך כאשר אירוע קיצוני גורם לאדם שהיו לו בעבר "קייץ וחורף" מסודרים , להפוך לאדם של חורף תמידי (דהיינו הסתגרות תמידית) , או לאדם של "קיץ תמידי" (דהיינו עשיה תמידית ללא יכולת מנוחה) , ברור שיש כאן משהו פתולוגי , סוג של סטיה מהאיזון שהטראומה גרמה.
 
 
 
הם הפכים :
 
חורף וסתיו (הסתגרות).
קייץ ואביב (עשיה).
 
יום - עשיה.
לילה - הסתגרות.
 
וכו' וכו'.
 
זה נכון שכמו שיש מדינות שהאיזון הטבעי שלהן הוא "הרבה חורף מעט קייץ" וההיפך , יש גם אנשים כאלו.
 
אך כאשר אירוע קיצוני גורם לאדם שהיו לו בעבר "קייץ וחורף" מסודרים , להפוך לאדם של חורף תמידי (דהיינו הסתגרות תמידית) , או לאדם של "קיץ תמידי" (דהיינו עשיה תמידית ללא יכולת מנוחה) , ברור שיש כאן משהו פתולוגי , סוג של סטיה מהאיזון שהטראומה גרמה.
 
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.