האדום האדום הזה
קוד:
#
הייתי מוכרת את בכורתי
בעבור האדום האדום הזה
והייתי צייד
מפשיטה את עורכם
הסוגר עליכם
לופתת את הלב
חשה בחמימות פעימותיו
אבל ישבתי אהלים
קדר עיניים, זעף פנים
שעות בפינה
מתכווצת ונעה, לפי קצב
הנאזרים בגבורה
רומי* אומר שהנאהבים נמצאים זה בתוך זה
אז חיפשתי בי לאה בעצבותי
תרתי אחר רחל בגעגועי
כשהאבזם הציף בצלעות
הייתי זוכרת
הפחד הפעם הוא עצם מעצמי
ומבקשת להוסיף מכאוב
לדעת לסנגר
על הורים-ילדים
פצועים ופוצעים
לפתוח ידיים
להבין את רצון האחר, הרעב
למקום בטוח
לחיבוק שנגזל ממני
לחיבוק שנדרש ממני
באמת אילו יכולתי
לשלם את המחיר שלא ננקב
הייתי קונה את האדום האדום הזה
הזעם בעיניים
הסומק בלחיים
וביד חזקה ועוד אחת
הייתי לופתת צוואר
באצבעות שניגנו שיר עלוב-עצוב
הייתי מהדקת בלי ספק
משאירה דממה
ופונה עורף
עיקשת ללכת מכאן לתמיד
אבל פותתי להאמין
לנחש
שאם אצליח להכיל את כל הפרדוקסים
בתוך עצמי אחד
תכף אגיח מתוכי חדש
וערום
מכל הסובייקטים המצולקים בי
ומצאתי שאי החרדה מהמוות
הגדולה מהחרדה מהמוות
ממיתה אותי בכל דקה
בה אני עומדת
ברגלים מקוצצות
מאוהבת בשקר הזה
ומחפשת מאחורי מלפניי ומצדדי
את העומדת
בכל נפילותיי
• (המשורר ג'לאל א-דין רומי:
"אהובים אינם נפגשים במקום כלשהו בסופו של דבר, הם נמצאים אחד בתוך השני לאורך כל הדרך.")