קודם כל תשאלי אותו איך קוראים לה.
שיבין שרגוע מדי הוא לא יכול להיות
ובשבילך אעלה שוב את הקטע הזה שהעליתי ברשת אי אפלו פעמים. כבר לא זוכרת איך קיבלתי את זה, אבל לא אני כתבתי בכולופן. ***** יום אחד חוזר אדם מעבודתו ומוצא את הבית מבולגן ומלוכלך. שלשת ילדיו נמצאים בחצר, עדיין בפיג'מות, משחקים בבוץ, קופסאות האוכל לבית הספר פתוחות וניירות עטיפה מפוזרות על פני החצר. המכונית של אשתו נמצאת ליד דלת הכניסה לבית. דלת המכונית פתוחה לרווחה. הוא ממשיך להתקדם לתוך הבית, הוא מוצא בלאגן גדול יותר. מנורת הסלון שבורה ומוטלת על הרצפה, השטיח הפרסי מקופל בלא סדר אל עבר הקיר, הטלוויזיה צועקת בקול רם בערוץ הילדים, ובחדר מפוזרים צעצועים של הילדים ופריטים שונים של לבוש. במטבח – ערמות של כלים מלוכלכים, אוכל שפוך על השולחן ועל הרצפה, כוס שבורה מתחת לשולחן, ועקבות של בוץ בכל מקום. הוא ממהר לעלות במעלה המדרגות, דורך על צעצועים ועל עוד ערמות של בגדים, מחפש את אשתו. הוא מאד דואג, בשלב הזה הוא משוכנע שמשהו רע קרה לה. הוא מוצא את אשתו שוכבת במיטתה, עדיין בפיג'מה, קוראת ספר. היא מביטה בו, מחייכת ושואלת אותו איך עבר לו היום. הוא מביט בה במבט נדהם ושואל: "מה קרה כאן היום?" היא מביטה בו ומחייכת שוב ואומרת: "אתה יודע, נכון שכל יום כשאתה חוזר הביתה אתה שואל אותי מה לעזאזל עשיתי כל היום?" "כן" הוא עונה לה "ובכן" ,היא אומרת, "היום לא עשיתי את זה"
