איני מבין
למה אתה מתכוון באמרך "בהקשר משובש"?
בכל אופן, אני מבין כך גם את הפסוק באיוב:
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר
זכורני שראיתי פעם בפירוש 'דעת מקרא' שמפרשים שיֹאבד הלילה שכביכול אמר: "התחיל ההריון".
אבל הפירוש הזה אינו נראה לי כי הוא לא ממש מתאים לתקבולת, וגם המטפורה שבה הלילה פותח את פיו ומדבר אינה שגרתית.
לדעתי פירוש הפסוק הוא שאיוב קילל את היום שהוא נולד בו או את הלילה שבו הוא נולד (לא כל אחד יודע מתי בדיוק הוא נולד).
וכך פירוש הפסוק: 'יאבד יום איולד בו, והלילה (שבו) אמר (המבשר) "הֹרה גבר" '. כלומר יאבד גם הלילה שבו הכריז המבשר 'נולד בן זכר'. (אגב, דומה במקצת לנאמר בירמיהו: אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ). ואם כן "הֹרה" בהקשר זה = נולד. אם זכרוני אינו מטעני מעין זה פירש רד"ק בספר השרשים.
לגבי הפסוק שהבאת מספר במדבר, יתכן שהכוונה שם (מטפורית) ללידה עצמה, ואפשר אולי לומר שמדובר בתהליך ההתעברות (כדבריך), אבל מההקשר נראה לי שאין לומר שמדובר על המצב של 'להיות בהריון'. לא מוכר לי במקרא מושא ישיר אחרי "הרה" במשמעות של 'היתה בהריון'.
* גם כתוב באיוב: "ורחמה הרת עולם" שמשמעה שהיא תהרה לעולם, אבל בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בצירוף במשמעות שונה ובהקשר שונה "היום הרת עולם" -> היום העולם נהרה. השאלה המתבקשת היא אם העולם נברא בראש השנה, מדוע בתפילה אומרים "היום הרת עולם"? אך אם נבין את "הרת" במשמעות של לידה המשפט יהיה מובן. אמנם למיטב זכרוני יש מבעלי התוספות שאכן ביארו זאת על ההתעברות והשיבו על השאלה כפי שהשיבו. הצורה "הרת עולם" שבמשפט שבתפילה צריכה עיון בכל מקרה (מי הנושא במשפט?).