אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הָרִים או הורים?
- פותח הנושא כנרת לי
- פורסם בתאריך
תשובה:
אף אחת מהאפשרויות אינה מושלמת.
במבט ראשון הָרִים היא האפשרות המתאימה - אם האישה הרה, והנשים הרות אז הגלים הרים. אבל הבעיה שאת מוסיפה כאן מושא ישיר (אותי), ואילו במשפט "האישה הרה" 'הרה' הוא הוא פועל עומד שאינו מקבל מושא ישיר. אי אפשר להרות מישהו.
מצד שני מצאנו "להרות את" במשמעות ללדת: "וַתַּהַר אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי".
במשמעות זו מוכרת המילה "הורים" (אב ואם) ואם כן במשמעות 'ללדת' הצורה המתאימה היא "הורים".
מה הייתי כותב כאן בסופו של דבר? תלוי מה מתכוונת המשוררת. אם כוונתך לתאר מצב- הגלים עכשיו בהריון אתך הייתי משתמש בהָרִים (ומוסיף את המושא הישיר -חירות המשורר) ואם כוונתך לתאר התרחשות- הגלים ברגע זה מתעברים ונכנסים להריון הייתי משתמש ב"הורים", שאמנם מתאים בחלק מהמקורות להתרחשות המסיימת את ההריון, אבל אפשר להרחיבו אולי גם להתרחשות המתחילה אותו.
(הערה: מעניין לראות שהשורש הר"י מתנהג בדומה לגזרת ע"ו בחלק ממופעיו).
אף אחת מהאפשרויות אינה מושלמת.
במבט ראשון הָרִים היא האפשרות המתאימה - אם האישה הרה, והנשים הרות אז הגלים הרים. אבל הבעיה שאת מוסיפה כאן מושא ישיר (אותי), ואילו במשפט "האישה הרה" 'הרה' הוא הוא פועל עומד שאינו מקבל מושא ישיר. אי אפשר להרות מישהו.
מצד שני מצאנו "להרות את" במשמעות ללדת: "וַתַּהַר אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי".
במשמעות זו מוכרת המילה "הורים" (אב ואם) ואם כן במשמעות 'ללדת' הצורה המתאימה היא "הורים".
מה הייתי כותב כאן בסופו של דבר? תלוי מה מתכוונת המשוררת. אם כוונתך לתאר מצב- הגלים עכשיו בהריון אתך הייתי משתמש בהָרִים (ומוסיף את המושא הישיר -חירות המשורר) ואם כוונתך לתאר התרחשות- הגלים ברגע זה מתעברים ונכנסים להריון הייתי משתמש ב"הורים", שאמנם מתאים בחלק מהמקורות להתרחשות המסיימת את ההריון, אבל אפשר להרחיבו אולי גם להתרחשות המתחילה אותו.
(הערה: מעניין לראות שהשורש הר"י מתנהג בדומה לגזרת ע"ו בחלק ממופעיו).
איני מבין
למה אתה מתכוון באמרך "בהקשר משובש"?
בכל אופן, אני מבין כך גם את הפסוק באיוב:
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר
זכורני שראיתי פעם בפירוש 'דעת מקרא' שמפרשים שיֹאבד הלילה שכביכול אמר: "התחיל ההריון".
אבל הפירוש הזה אינו נראה לי כי הוא לא ממש מתאים לתקבולת, וגם המטפורה שבה הלילה פותח את פיו ומדבר אינה שגרתית.
לדעתי פירוש הפסוק הוא שאיוב קילל את היום שהוא נולד בו או את הלילה שבו הוא נולד (לא כל אחד יודע מתי בדיוק הוא נולד).
וכך פירוש הפסוק: 'יאבד יום איולד בו, והלילה (שבו) אמר (המבשר) "הֹרה גבר" '. כלומר יאבד גם הלילה שבו הכריז המבשר 'נולד בן זכר'. (אגב, דומה במקצת לנאמר בירמיהו: אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ). ואם כן "הֹרה" בהקשר זה = נולד. אם זכרוני אינו מטעני מעין זה פירש רד"ק בספר השרשים.
לגבי הפסוק שהבאת מספר במדבר, יתכן שהכוונה שם (מטפורית) ללידה עצמה, ואפשר אולי לומר שמדובר בתהליך ההתעברות (כדבריך), אבל מההקשר נראה לי שאין לומר שמדובר על המצב של 'להיות בהריון'. לא מוכר לי במקרא מושא ישיר אחרי "הרה" במשמעות של 'היתה בהריון'.
* גם כתוב באיוב: "ורחמה הרת עולם" שמשמעה שהיא תהרה לעולם, אבל בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בצירוף במשמעות שונה ובהקשר שונה "היום הרת עולם" -> היום העולם נהרה. השאלה המתבקשת היא אם העולם נברא בראש השנה, מדוע בתפילה אומרים "היום הרת עולם"? אך אם נבין את "הרת" במשמעות של לידה המשפט יהיה מובן. אמנם למיטב זכרוני יש מבעלי התוספות שאכן ביארו זאת על ההתעברות והשיבו על השאלה כפי שהשיבו. הצורה "הרת עולם" שבמשפט שבתפילה צריכה עיון בכל מקרה (מי הנושא במשפט?).
למה אתה מתכוון באמרך "בהקשר משובש"?
בכל אופן, אני מבין כך גם את הפסוק באיוב:
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר
זכורני שראיתי פעם בפירוש 'דעת מקרא' שמפרשים שיֹאבד הלילה שכביכול אמר: "התחיל ההריון".
אבל הפירוש הזה אינו נראה לי כי הוא לא ממש מתאים לתקבולת, וגם המטפורה שבה הלילה פותח את פיו ומדבר אינה שגרתית.
לדעתי פירוש הפסוק הוא שאיוב קילל את היום שהוא נולד בו או את הלילה שבו הוא נולד (לא כל אחד יודע מתי בדיוק הוא נולד).
וכך פירוש הפסוק: 'יאבד יום איולד בו, והלילה (שבו) אמר (המבשר) "הֹרה גבר" '. כלומר יאבד גם הלילה שבו הכריז המבשר 'נולד בן זכר'. (אגב, דומה במקצת לנאמר בירמיהו: אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ). ואם כן "הֹרה" בהקשר זה = נולד. אם זכרוני אינו מטעני מעין זה פירש רד"ק בספר השרשים.
לגבי הפסוק שהבאת מספר במדבר, יתכן שהכוונה שם (מטפורית) ללידה עצמה, ואפשר אולי לומר שמדובר בתהליך ההתעברות (כדבריך), אבל מההקשר נראה לי שאין לומר שמדובר על המצב של 'להיות בהריון'. לא מוכר לי במקרא מושא ישיר אחרי "הרה" במשמעות של 'היתה בהריון'.
* גם כתוב באיוב: "ורחמה הרת עולם" שמשמעה שהיא תהרה לעולם, אבל בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בצירוף במשמעות שונה ובהקשר שונה "היום הרת עולם" -> היום העולם נהרה. השאלה המתבקשת היא אם העולם נברא בראש השנה, מדוע בתפילה אומרים "היום הרת עולם"? אך אם נבין את "הרת" במשמעות של לידה המשפט יהיה מובן. אמנם למיטב זכרוני יש מבעלי התוספות שאכן ביארו זאת על ההתעברות והשיבו על השאלה כפי שהשיבו. הצורה "הרת עולם" שבמשפט שבתפילה צריכה עיון בכל מקרה (מי הנושא במשפט?).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.