שישמים אחרים
New member
הַזָּרָה (ט)
מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
אני לא זוכרת מה הן שואלות הפעם. אחת היתה גבוהה ועצובה ונראתה כאילו השתחררה זה עתה מבית החולים. לאחרת היתה צמה עד הברכיים. לי היו יד מחלימה, שיער קצוץ, סוודר גדול מדי. דרשתי מהם לתת עדות. אני לא זוכרת מה הן שואלות הפעם ולא יודעת איך אני מוצאת את עצמי מדברת על הריקנות הזאת - בְּלִי לָשִׂים לֵב הָפַכְתִּי שְׁקוּפָה / כְּעַמּוּד חַשְׁמַל. - ואיך זה יכול להיות שכל כך הרבה שנים אחרי אני עדיין לא אנושית, ע ד י י ן ל א --
והרעב הזה הולם את מי שאינו אדם --
ובמקום בו אין אנשים --
"אינני," אני אומרת להן, ומצטטת אחרות: "בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לִי כָּל מַה שֶׁאָדָם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ לוֹ // לוּ הָיִיתִי אָדָם, הָיִיתִי וַדַּאי מְאֻשֶּׁרֶת מְאֹד."
*
(הציטוט האחרון של הילה להב, השאר של אלישבע גרינבאום. גם הכותרת)
מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
אני לא זוכרת מה הן שואלות הפעם. אחת היתה גבוהה ועצובה ונראתה כאילו השתחררה זה עתה מבית החולים. לאחרת היתה צמה עד הברכיים. לי היו יד מחלימה, שיער קצוץ, סוודר גדול מדי. דרשתי מהם לתת עדות. אני לא זוכרת מה הן שואלות הפעם ולא יודעת איך אני מוצאת את עצמי מדברת על הריקנות הזאת - בְּלִי לָשִׂים לֵב הָפַכְתִּי שְׁקוּפָה / כְּעַמּוּד חַשְׁמַל. - ואיך זה יכול להיות שכל כך הרבה שנים אחרי אני עדיין לא אנושית, ע ד י י ן ל א --
והרעב הזה הולם את מי שאינו אדם --
ובמקום בו אין אנשים --
"אינני," אני אומרת להן, ומצטטת אחרות: "בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לִי כָּל מַה שֶׁאָדָם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ לוֹ // לוּ הָיִיתִי אָדָם, הָיִיתִי וַדַּאי מְאֻשֶּׁרֶת מְאֹד."
*
(הציטוט האחרון של הילה להב, השאר של אלישבע גרינבאום. גם הכותרת)
