ד"ש משיקגו

ד"ש משיקגו

אז ככה. תודה על קבלת הפנים החמה. טוב להיות בקשר. הבנים (וגם הגדולה) מתפיעים אותנו כל יום מחדש. דניאל קולט את האנגלית ממש מהר. גלעד יותר לאט אבל דניאל מתרגל איתו המון אנגלית תוך כדי האינטראקציה בינהם וזה עוזר לו לקלוט את השפה. הזיכרון המעולה שלהם שכנראה הוא חלק מהתסמונת לא מזיק לענין זה. בימים הראשונים בגן אני ליוויתי אותם, נתתי (ועדיין נותנת) הדרכה לגננות ותיוככתי בינהם לבין סביבתם החדשה. ביום הראשון כבר אמרתי להם שבגן מדברים רק באנגלית. כמו שאנחנו נכנסים בשער, עברתי לאנגלית. הם תפסו זאת מאוד מהר וממשיכים לדבר רק באנגלית בשטח הגן. שבוע הבא יתחילו טיפולים פארא רפואיים בגן. חברה, בלי להכביר מילים, מערכת החינוך היוחד בישראל הרבה יותר מתקדמת מאשר פה. פה המערכת נותנת מעט מאוד. אנשים שולחים את ילדיהם המיוחדים למקומות פרטיים שעולים 50,000 דולר בשנה והמערכת הציבורית "נפטרת " מהעול הזה. גם אנשי צוות האבחון בחינוך המיוחד פה, בכלל לא מתקרבים לרמה של אנשי הצוותים שעבדנו איתם בישראל - בקופ"ח מכבי ובמתי"א. פה הם בכלל לא מתמחים באוטיזם ולפי השאלות שלהם ברור לי שהידע שלהם מצומצם ביותר. אז צריך שלמוח על מה שניתן לנו בשיראל (וכמובן להמשיך לדרוש את שיפור החינוך). הבנים בגן 8 שעות ביום, כמו בישראל. יש בגן שעורי ספורט ושחיה. בשחיה הם מצטיינים כי עבדנו איתם המון בבריכה. אני הייתי דג בגלגול קודם ומגיל 6 חודשים כל הילדים שלי במים, והרבה. . ביי בנתיים. דליה אבן
 
דליה, איך היחס של אנשי הצוות?

והאם הם משולבים, או בגן תקשורתי, את זה לא הבנתי...
 
למעלה