ד"ש מניו יורק - back to business

efroch99

New member
נחמד לראות קצת טבע, אפילו בת"א../images/Emo235.gif../images/Emo235.gif

 
גם יפה וגם אופה (מצלמת טוב לא מתחרז...)

איזה יופי של תמונה. להבא, כדאי להקטין לגודל מסך. כדי שנוכל להגדיל ולראות את כל התמונה. אהבתי את הציפורים ואת הצבעים שמסביב. יופי
 
שלום , שלום!!!

הי מור, תענוג לקרוא על החוויות שלך. לראות איך הספורט והאתגר האישי מתמזגים עם הטבע המדהים והמתחלף. מה קורה איתי? סוף סוף שאלתי אופני כביש מהחנות המקומית בה רכשתי את אופני השטח שלי לפני שנה. יום חמישי לפני שבועיים לקחתי את האופנים וממש רעדו לי הברכיים כשניסיתי לעלות, הידיים לא ידעו לאן ללכת... למחרת בבוקר, אימון ששי עם כרמי. הסברתי לו שאני לא מתכוונת להעביר הילוכים כי עוד לא ברור לי איך בכלל מחזיקים. אחרי 5 דקות שכחתי מההצהרות (הדביליות) שלי והשתלבתי ברכיבה. ממש נהניתי!!! ששי שעבר רכבנו לתל ברוך, התאמנו על בלימות. והיום הייתי באימון נוסף, חצי מהפארק סגור בגלל מדונה, אילתרנו ובסוף עשינו אימון ארוך (e2) בראש ציפור. אני חושבת שעמדתי יפה בקצב. הקבוצה מדהימה, כולם מפרגנים, נעימים, ליאור מאד דחף אותי היום, הגדיר את הקצב, ואני אחריו. ארמנד עובר ומעודד. כנ"ל הבנות. ממש אווירה מדהימה. היום אני אמורה לקבל הצעת מחיר לאופניים חדשות מחנות האופניים שלי Z80 felt - ואני כבר רוצה להיות אחרי. במקביל, אני מנסה לכוון את עצמי למסלול של חצי מרתון - הורדתי תוכנית אימונים ואני מקווה לעמוד בזה. שבוע שעבר רצתי במצטבר 26 ק"מ והייתי גאה בעצמי. יש הרבה מה לעבוד על הקצב, אבל כל דבר בזמנו. זהו. התחושה שאני מתקדמת לאט אבל בטוח. אני כבר מחכה לגמור ענייני ביטוח וניירת מול כרמי ומחכה להצטרף לרכיבת כביש ראשונה של שבת. שיהיה לך ולמשפחתך המשך יום מדהים ד"ש גלית
 
הי גלית

את יכולה לתת קישור לתכנית לחצי מרתון? אני רוצה להמשיך לשם אחרי המירוץ של נייקי. בשבוע שעבר כבר רצתי 25 ק"מ והשבוע אני אמורה כבר להגיע ל27.
 

מור שלז

New member
אחלה עדכון! עכשיו ראיתי. כל הכבוד

את תהיי בפארק מחר בבוקר? תבואי להגיד שלום!
 

MayaShuShu

New member
27 ק"מ../images/Emo2.gif

את רצה ככה הרבה? היה כיף לקרוא את העידכונים שלך מארה"ב!
 

מור שלז

New member
ממש לא... רק כשאני בחופש ../images/Emo13.gif

וכשאין לי אופניים בסביבה... בדרך כלל אני רצה פחות, ומשלבת אופניים ושחייה. פשוט מתוך חשש מפציעות. הפעם הייתי בלי תכנית, בלי מאמן שיעצור אותי, ובלי אופניים. ופשוט עשיתי מה שבראש שלי.... הרבה פעמים יצאתי לריצה מתוך כוונה לרוץ פרק זמן מסויים והארכתי אותה עוד ועוד, פשוט כי היה לי כל כך טוב ולא רציתי להפסיק. השתדלתי להיות זהירה, ניסיתי להקשיב לגוף. פעמיים במשך התקופה לא יצאתי לרוץ, למרות שרציתי, כי לא הצלחתי להחליט מה הקרסול שלי או הברך מנסים לומר לי. והאמת, מדי פעם צריך גם תקופות כאלו. בלי תכנית, פשוט לעשות מה שבא לנו, למתוח בזהירות את הגבולות שלנו, ולגלות שגם זה אפשרי...
 
למעלה