ד"ש מארה"ב

ד"ש מארה"ב

הבוקר (ראשון) יצאתי לנהיגה של תשע שעות מפנסילבניה שבמזרח ארה"ב לבוסטון במסלול עוקף ניו יורק. הרכב (שברולט אימפלה) נח ומרווח. יצאתי בארבע וחצי בבוקר והנה צילום של טרום זריחה בגבעות שהן השוליים של הרי האפלאצ'ים. הכביש מחבר בין וושינגטון הבירה וניו יורק.
 
ואחרי עוד כמה ק"מ השמש הופיעה

היה חם מאד בסופ"ש, ממש מזג אויר ישראלי לעילא.
 
איזה כיף


אין כמו נסיעות ארוכות.. לשקוע במחשבות כשהנופים מתחלפים להם ברקע..

תבלה
 
תודה! חשבתי באמת לשתף אתכם במחשבה מצחיקה

שעברה לי בדרך אבל זה בשירשור נפרד. מדובר על השיר על הפרשים הקוזקים או ה"בודיונים"....משירי ילדותנו...
אבל בנתיים קבלו את היער ש"מעל" ניו יורק.
 
הקפתי את ניו יורק והגעתי לקונטיקט

ואז עצרתי לתנומה קלה בחניון שנמצא ליד חורשה נחמדה
 
ביום ששי נחתתי בניו יורק ונסעתי דרומה דווקא

שזה כוון הפוך לבוסטון כי השתתפתי באירוע השנתי של אספני אוטובוסים עתיקים. באו חובבים מכל ארה"ב (ומשוגע אחד מישראל), חלקם עם האוטובוסים המשופצים שלהם. והנה כבודי ליד אוטובוס "וויט" משנות הארבעים.
 
אז מי זה הבודיוני הזה (מחשבה מארה"ב)

"בּמורְדוֹת הַדְּנְיֶפֶּר
דּוֹהֲרִים סוּסִים
וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף
הֵם טָסִים, הֵם טָסִים.

פָּרָשִׁים קוֹזָקִים
מִגְּדוּדֵי בּוּדְיוֹנִי-יוֹנִי
דּוֹהֲרִים לַקְּרָב.

הֵי הֵי הֵי...
פָּרָשִׁים קוֹזָקִים
דּוֹהֲרִים לַקְּרָב.

בִּקְרָבוֹת בְּלִי הֶרֶף
בְּרוֹבֶה וָחֶרֶב
בְּכָל מָקוֹם מַכִּים הֵם
בַּפּוֹלְשִׁים, בַּפּוֹלְשִׁים

פָּרָשִׁים קוֹזָקִים
מִגְּדוּדֵי בּוּדְיוֹנִי-יוֹנִי
בַּפָשִׁיסְטִים מַכִּים.

הֵי הֵי הֵי...
פָּרָשִׁים קוֹזָקִים
בַּפָשִׁיסְטִים מַכִּים.
במורדות הדניפר
דוהרים סוסים
ובשצף קצף
הם טסים, הם טסים.

פרשים קוזקים
מגדודי בודיוני-יוני
דוהרים לקרב.

הי הי הי...
פרשים קוזקים
דוהרים לקרב.

בקרבות בלי הרף
ברובה וחרב
בכל מקום מכים הם
בפולשים, בפולשים

פרשים קוזקים
מגדודי בודיוני-יוני
בפשסטים מכים.

הי הי הי...
פרשים קוזקים
בפשסטים מכים."


זוכרים את השיר ששרנו בתנועת הנוער בשנות הששים?
איזו תקופה יפה! הנוער העובד, המחנות העולים (סליחה, דרור המחנות העולים), ובעיקר השומר הצעיר, אה, רוסיה רוסיה...סטלין, לנין, חרושצ'וב, יורי גאגארין, שמש העמים...
ואנחנו, הילדים בארץ ישראל שרנו את השיר הזה ואני שאלתי, מי זה , מה זה הבודיוני הזה. והיתה וריציה נוספת "פרשים בודיונים דוהרים קדימה דימה"...
והבנים שרצו להרשים את הבנות והבנות שרצו להרשים את המדריך שרו את הבודיונים האלה בחשיבות כאילו שהם יודעים במה מדובר...
לימים שכחתי מהשיר עד ששמעתי אותו שוב ב...ארה"ב, מעוז הקפיטליזם המנוון בדיסק שקניתי בדיוטי בנתב"ג.
ואז נזכרתי וחייכתי על הסיכלות והטיפשות שלנו ונזכרתי שרק לפני כמה ימים עברתי על אחד הפרקים הקשים בתולדות ברה"מ וגם על "בודיוני".
ובכן, תכירו את הגנרל הקוזק סמיון בודיוני. שיא המאוויים שלנו, אמנם הוא לא שמש העמים אבל הוא כוכב אדום של ממש, קוזק דוהר לקרב..
הבעיה היא שתחת פיקודו של הגנרל המהולל הקוזקים אמנם דהרו לקרב אבל מיד אחר כך הם, בזכות גאונותו הצבאית, דהרו מהר יותר מ..כן, מהקרב.
בודיוני היה אחד המצביאים הכושלים של מלחמת העולם השניה ולגנותו נזקף הכשלון הכי גדול שעלה בחיי , תנשמו עמוק, מיליון וחצי חיילים. אז הוא היה קוזק, פרש, והיה לו שפם מרשים אבל הוא היה תקוע עם הסוסים שלו כשהעולם עבר לטנקים.כגנרל פרשים הוא סרב להכיר שהעולם השתנה והוא, שימו לב, גרר למשפט והוצאה להורג של גנרלים שהעזו להעיר לו שצריך לרדת מהסוס לטובת הטנק.
ובכך הוא הדהיר את פרשיו בשצף קצב למותם ההירואי.
אתם חושבים שהוא נענש? מה פיתאום? הוא היה חבר של סטלין, דבר שאיפשר לו למות בנחת בגיל 90 הרבה אחרי מותם של חייליו...
ואנחנו בסיכלותנו שרנו את השיר הזה...
 
הייי בני תודה על הסקירה הרחבה


אני מכירה כל כך טוב את השיר הזה ואף פעם לא ידעתי על מה בכלל הוא מדבר או על מי

אני הייתי בצופים ושתדע לך שהחברה מהשומר הצעיר התנשאו עלינו!!
רק שתדע


תודה, על פרק בהיסטוריה ובשיר שליווה את נעוריי ולא ידעתי בכלל על מי הוא. המעניין הוא, איך הגעת דווקא אליו בדיוטי פרי של נתב"ג
 
לא חשבתי שארה'ב תמסור לי ד'ש;)תמונה מקסימה:)

ד'ש חזרה לארה'ב מישראל;) תהנה,תכיל את כל האהבה הגדולה של נכדך(וכמובן אהבתך האינסופית אליו) ותחזור הביתה בשלום
 

הדסהש1

New member
טיוןל נהדר ותמונות מקסימות.כולי קנאה


כי אני לא רואה את עצמי טסה לארה"ב מסיבות כלכליות.
 
למעלה