תקועה ברשת
New member
ד"ש לכל החיילים!
הורים יקרים לחיילים המדהימים שלנו... שלום לכולם... מאז ומתמיד היתה לי חולשה לחיילים... אתם יודעים- ילדה כמו כולן- מתלהבת מהמדים.. הספקתי להתגייס ולהשתחרר וגם היום- כמעט שנה אחרי השחרור- החיילים שלנו עדיין נראים בעיניי הכי מקסימים בעולם. חזרתי מתאילנד לפני שבוע למציאות שונה לחלוטין מזאת שעזבתי. כבר שם הייתי קוראת את החדשות מהארץ ומצטמררת, מתרגשת ואפילו מזילה דמעות... כל כך הרבה ילדים צעירים לא יזכו לעשות את ה"טיול אחרי צבא" שלהם בתאינלד. השיא היה כשגיליתי שבן כיתה שלי נהרג באחת הפעולות ופתאום ראיתי את התמונה שלו באחד מאתרי החדשות.. מאז שחזרתי לארץ נהרג עוד חייל שלמד איתי בשכבה. חזרתי למצב שלא דימיינתי בתאילנד שהוא קשה כל כך. אני, בתור תושבת הצפון (פחות או יותר... עפולה), רוצה להודות לבנים שלכם ולחזק אותכם. לאמא שלי היה מזל- יש לה 3 בנות... אני לא מצליחה לדמיין את אמא שלי מחזיקה מעמד אם היה לה בן שהיה משרת עכשיו בלבנון. היום, כשאני יוצאת מהבית, אני רואה אין ספור מכוניות צבאיות שמובילות ציוד או טנקים וכדומה וכל הזמן בא לי לזרוק להם למשאית מלא ממתקים ושתיה... תמסרו לבנים היקרים שלכם- ממני, ממשפחתי ומחברותיי- שאנחנו אוהבים אותם ומתפללים לשלומם ואם בא להם לעצור להתרעננות, לשירותים, לכביסה או אפילו לישון ולהתארח אצלנו- הבית שלנו בעפולה יותר מפתוח בשבילם.. תיהיו חזקים... כולנו גאים בבנים שלכם ומחכים שיחזרו הביתה..
הורים יקרים לחיילים המדהימים שלנו... שלום לכולם... מאז ומתמיד היתה לי חולשה לחיילים... אתם יודעים- ילדה כמו כולן- מתלהבת מהמדים.. הספקתי להתגייס ולהשתחרר וגם היום- כמעט שנה אחרי השחרור- החיילים שלנו עדיין נראים בעיניי הכי מקסימים בעולם. חזרתי מתאילנד לפני שבוע למציאות שונה לחלוטין מזאת שעזבתי. כבר שם הייתי קוראת את החדשות מהארץ ומצטמררת, מתרגשת ואפילו מזילה דמעות... כל כך הרבה ילדים צעירים לא יזכו לעשות את ה"טיול אחרי צבא" שלהם בתאינלד. השיא היה כשגיליתי שבן כיתה שלי נהרג באחת הפעולות ופתאום ראיתי את התמונה שלו באחד מאתרי החדשות.. מאז שחזרתי לארץ נהרג עוד חייל שלמד איתי בשכבה. חזרתי למצב שלא דימיינתי בתאילנד שהוא קשה כל כך. אני, בתור תושבת הצפון (פחות או יותר... עפולה), רוצה להודות לבנים שלכם ולחזק אותכם. לאמא שלי היה מזל- יש לה 3 בנות... אני לא מצליחה לדמיין את אמא שלי מחזיקה מעמד אם היה לה בן שהיה משרת עכשיו בלבנון. היום, כשאני יוצאת מהבית, אני רואה אין ספור מכוניות צבאיות שמובילות ציוד או טנקים וכדומה וכל הזמן בא לי לזרוק להם למשאית מלא ממתקים ושתיה... תמסרו לבנים היקרים שלכם- ממני, ממשפחתי ומחברותיי- שאנחנו אוהבים אותם ומתפללים לשלומם ואם בא להם לעצור להתרעננות, לשירותים, לכביסה או אפילו לישון ולהתארח אצלנו- הבית שלנו בעפולה יותר מפתוח בשבילם.. תיהיו חזקים... כולנו גאים בבנים שלכם ומחכים שיחזרו הביתה..