ד"ש לכל החיילים!

ד"ש לכל החיילים!

הורים יקרים לחיילים המדהימים שלנו... שלום לכולם... מאז ומתמיד היתה לי חולשה לחיילים... אתם יודעים- ילדה כמו כולן- מתלהבת מהמדים.. הספקתי להתגייס ולהשתחרר וגם היום- כמעט שנה אחרי השחרור- החיילים שלנו עדיין נראים בעיניי הכי מקסימים בעולם. חזרתי מתאילנד לפני שבוע למציאות שונה לחלוטין מזאת שעזבתי. כבר שם הייתי קוראת את החדשות מהארץ ומצטמררת, מתרגשת ואפילו מזילה דמעות... כל כך הרבה ילדים צעירים לא יזכו לעשות את ה"טיול אחרי צבא" שלהם בתאינלד. השיא היה כשגיליתי שבן כיתה שלי נהרג באחת הפעולות ופתאום ראיתי את התמונה שלו באחד מאתרי החדשות.. מאז שחזרתי לארץ נהרג עוד חייל שלמד איתי בשכבה. חזרתי למצב שלא דימיינתי בתאילנד שהוא קשה כל כך. אני, בתור תושבת הצפון (פחות או יותר... עפולה), רוצה להודות לבנים שלכם ולחזק אותכם. לאמא שלי היה מזל- יש לה 3 בנות... אני לא מצליחה לדמיין את אמא שלי מחזיקה מעמד אם היה לה בן שהיה משרת עכשיו בלבנון. היום, כשאני יוצאת מהבית, אני רואה אין ספור מכוניות צבאיות שמובילות ציוד או טנקים וכדומה וכל הזמן בא לי לזרוק להם למשאית מלא ממתקים ושתיה... תמסרו לבנים היקרים שלכם- ממני, ממשפחתי ומחברותיי- שאנחנו אוהבים אותם ומתפללים לשלומם ואם בא להם לעצור להתרעננות, לשירותים, לכביסה או אפילו לישון ולהתארח אצלנו- הבית שלנו בעפולה יותר מפתוח בשבילם.. תיהיו חזקים... כולנו גאים בבנים שלכם ומחכים שיחזרו הביתה..
 

SIRI41

New member
ריגשת אותי במה שכתבת

גם לי אין ילד חייל [עדיין בגיל ההתבגרות ואני מייחלת שלא יחוו מלחמות] אמן ואני נכנסתי גם לחזק ולעודד וקראתי אותך, דוקא את שאין לך ילד חייל ולא אח ולא שום נגיעה צבאית - קראתי מה כתבת את ריגשת אותי וגם אותי זה מרגש וכואב כל הסיפור הזה של השכול, האובדן זה קורע אותי ואפילו הרס לי את ההכרות שהתחלתי עם בחור, כי לא יכולתי להפגש איתו יותר, המורל שלי ירוד ואני לא מסוגלת להפגש גם לא לכוס קפה בחוץ לא לים ושלא נדבר על דאנס בר, אני כל היום בבית מתפללת לבורא עולם שתסתיים המלחמה הארורה הזו אמן כואב הלב ונקרע הלב, אני ראיתי השבוע בחור בן 17 במרכז שבכה פתאום ושאלתי מה קרה והוא סיפר שהוא מהצפון ובא למרכז אבל הוא לא יכול יותר ככה וזה קורע את הלב, אחר כך ראיתי עוד משפחה ששאלתי אותי איפה יש מרחב דשא כי הם באו מהצפון ורוצים להזרק שם עם אוהלים - לא מאמינה שזה קורה בכלל לי יש שני אחיינים חיילים בצפון ואני כל הזמן מחזקת את ידיהן של אחיותן - אבל זה קשה. תתפללו, זה עוזר תאמינו, נקווה רק לטוב - אמן
 
תודה חמודה...

אין ספק שלכולנו ירד המורל ואנחנו (בעיקר הצעירים שחוו אולי רק את מלחמת המפרץ וגם בקושי זוכרים) לא יודעים איך להתמודד עם המצב שבני גילנו, קטנים מאיתנו, קרובי משפחה, חברים ואפילו אנשים שאנחנו לא מכירים נלחמים שם בקרבות שקשה לתאר. אני אישית לא מצליחה לדמיין מה הולך שם אבל הצבא שלנו חזק, החיילים שלנו טובים ומאומנים למרות גילם הצעיר. הם עושים עבודה מעולה ואני סומכת עליהם במליון אחוזים. למרות הכל אני באמת חושבת שאנחנו צריכים לנהל שגרת חיים יחסית נורמלית.. כן לצאת למסעדות ובתי קפה, כן להתחיל מערכות יחסים ולהתאהב ולהתרגש כדי שהנבלות מהצד השני לא יחשבו שהם הורסים אותנו. עכשיו אני אספר לך משהו יפה.. אני בחורה חילונית לחלוטין, מבית חילוני ועם חברות חילוניות. כשהייתי עם חברות שלי בתאילנד הלכנו לקבלת שבת ב"בית חב"ד" בבנגקוק. עשינו את כל הקידוש ביחד עם עוד 300 ישראלים, שרנו שירי שבת ושירים ישראליים כמו "כל העולם כולו", "עם ישראל חי" וכדומה... קשה לי לתאר לך את העוצמה שהיתה באותו מקום באותם רגעים. 300 ישראלים צועקים "עם ישראל חי" ומוחאים כפיים ביחד. הייתי חנוקה מדמעות של התרגשות ושמחה. אחרי זה הרב דיבר על המצב בארץ ושצריך להיות חזקים ומאוחדים ושכולנו מתפללים לשובם של החיילים בשלום ואז שרנו את "שיר המעלות"... זה היה השיא של הערב מבחינתי ומשהו שאני לא אשכח לעולם. הדמעות לא הפסיקו לזלוג. אנחנו עם חזק, בטוח יותר חזק מהשנאה של האויבים שלנו והאהבה שלנו תנצח. "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ אל יתן למות רגלייך אל ינום שומרייך הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל השם שומרייך השם צילך על יד ימינייך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה השם ישמורך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם..."
 

SIRI41

New member
אמןןןןןןןןןןןןןן

אני גדלתי בבית דתי אבל המשכתי להיות חילונית, עם השנים אחרי הגירושין אני הייתי חייבת להאחז במשהו ונאחזתי בדת, לא הפסקתי להתפלל והוא התחיל לתת לי אושר בבית, הילדים שלי קורנים ורואים אמא אומנם חילונית אבל לא מפסיקה להתפלל יום יום בתהילים, אין לך מושג מה זה עושה, אני מקבלת כל הזמן בשורות טובות ואם יש משהו שלילי, אני מאמינה שבורא עולם מכוון הכל לטוב ולרע. אמן שכולם יחזרו בשלום
 
../images/Emo13.gif../images/Emo9.gif../images/Emo24.gifזהו...חזרנו מביקור...

אצל הבן. ביום חמישי לאחר שיצא מלבנון להתרעננות, נלקח עם חבריו למושב אבירים שם שוכנו בצימרים עם ג'קוזי ומיטה כפולה, לא לפני ש"טרפו" 7 ק"ג שניצלים ועוד מטעמים שהוכנו ע"י תושבי המושב. ביום ו' הוא חזר לבסיס עם צוותו לכמה ימי מנוחה. עם קבלת ההודעה "טסנו" אתמול בערב לחנות של טיב טעם הפתוחה עד אחרי חצות ואירגנו 3 שקיות ענקיות המיועדות בדרך כלל לאיסוף אשפה ודחסנו פנימה מכל הבא ליד לבן, לחתן הנמצא בקרבת מקום עם הסוללה שלו ולאיש מילואים נוסף שגם הוא משרת באיזור. וכך יצאנו השכם בבוקר לצפון עם שלושה שקי כל טוב ובקבוקי מים מינרליים וחילקנו אותם לנמענים. קשה לתאר את הבעת ההפתעה והאושר של החבר'ה האלה שקבלו את השקים, שלא לדבר על הפגישה עם הבן שלאחריה ואחרי חלוקת ההפתעות יצאנו לארוחת צהריים ביישוב דרוזי. וכל זאת תחת צפירות האזעקה והקריאה לרדת למקלטים. בסופו של דבר, משפחת טנצר שבה לבסיסה לאחר ביצוע מושלם של המשימה(חיוכים מאוזן לאוזן של כל הנוגעים בדבר)
 
אח..אח..אחלה!!!

איזה יופי שנסעתם ופגשתם את יקיריכם ועוד יותר יופי ששימחתם אותם ועודעוד עוד יותר יופי שחזרתם בשלום. שבוע טוב!
 

סמדר בנ

New member
יפה, משפחת טנצר ../images/Emo140.gif

הפעם ויתרתם על האופניים אני מקווה.... הרבה אוכל זרם שם היום.... יופםי שראיתם את הבן, שהוא בהפוגה ושאתם חזרתם בשלום
 

גילור

New member
איזה כיף לקרוא מה שכתבת../images/Emo13.gif

הרבה שעות של אושר שיהיו לכם
 
כל הכבוד למשפחת טנצר ../images/Emo45.gif

איזה יופי שראיתם את הבן. זה נותן נשימה לעוד כמה ימים.
 
נראה שמאוד נהנתם../images/Emo13.gif

נהדר שפגשתם אותו. כעת הוא התמלט אנרגיה וגם אתם. טנצר, התחלת לדבר צבאית? שבתם לבסיסכם בשלום. מי אם לא אתה תבצע את המשימה באופן הראוי? יישר כוח! תגיד לי אפשר לבקר גם בליטאני?
 
הבהרה

אוהבת לבקר במקומות עליהם למדתי/מלמדת ודרך אגב אפגוש שם אולי מכרים.
 
למעלה